מפירות הכרם בעריכת הרבנים אורי דסברג, ישראל רוזן ויהודה שביב,

הוצאת ישיבת כרב ביבנה התשס"ה (736 עמ')
התחדשותה של ישיבת "כרם ביבנה" לפני למעלה מחמישים שנה, בשנת תשי"ד (1952), הייתה בבחינת "החזרת עטרה ליושנה". חכמי "כרם ביבנה" של ימי המשנה והתלמוד שהכירו במעלתה של כל בריה ובריה וידעו את הסוד של "אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה" שבו וחזרו להלך בשדות. בהנהגתו של מרן ה"ראש ישיבה" הגרח"י גולדויכט זצ"ל, התפתחה ישיבה שבוגריה מצויים בכל תחומי העשייה והחינוך במדינת ישראל. ספר זה מבטא, באופן חלקי, את כוחה העצום של הישיבה והשפעתה על אלפי הבוגרים. כתשעים מאמרים (!) נאספו לקובץ זה במגוון נושאים רחב, ד' חלקי שולחן ערוך, ארץ ומדינה, מקרא ומפרשיו, מחשבה ואמונה וכללי תורה.
נביא קצת מנושאי המאמרים:
הרב יהודה שביב חורז טעמים שונים סביב השאלה מדוע פותח הש"ס דוקא במצוות קריאת שמע וביניהם: זו המצווה הראשונה שנתחייב האדם כשנעשה בן יג שנים. מדוע הוצמד הזמן של קריאת שמע לזמן כהנים אוכלים בתרומה: "רוצה יהודי לידע מאימתי זמן ק"ש של ערבית לא יבקש תשובה בספרים או בלימוד ישיר מפי רב. אלא ילך לשמש תלמידי חכמים, יראה כהנים בשיחם ובשיגם, באכילתם ובהליכות חייהם, ויפנים את שנוגע אליו ולחייו", וממשיך בדברים נעימים על ציפיית הכהנים לטהרה דוקא בלילה ומתרץ כך מתגברים על הפחדים הדמיוניים.
הרב יגאל שפרן דן באריכות בזכויות בעלי חיים. ומסכם שאף שבשעת הצורך נדכים זכויות בעלי החיים, ראוי למעט עד כמה שניתן בייסוריו ולהצטמצם אך ורק לנדרש לנו.
הרב בנימין בארי דן בגט שניתן תוך כך הצבת תנאים לאישה – עד כמה היא מחוייבת לעמוד בהם. והוא מסיק שבתנאים מסוימים האישה יכולה להתנער מהמחויבות שקיבלה על עצמה בנסיונה לקבל את הגט.
הרב שלמה דיכובסקי דן בהיבטים שונים בחיוב הצדקה ובייחס לתקנות השונות של הרבנות הראשית בענין מזונות בנים בוגרים. במאמר הועלתה הקריאה לחזק את התקנה המעלה את הגיל של הבנים מ-15 ל-18.
הבאנו כאן רק מעט מן המעט מקובץ זה שערוך היטב בידי עורכי "תחומין" המנוסים, בוגרי הישיבה.
כדאי  להוציא "קובץ המשך" שבו יכתבו בוגרים נוספים שמשום מה לא השתתפו בקובץ זה, והלוואי ויימצאו הכוחות המתאימים למשימה זו.