שנת תשע"ה | שבת פרשת במדבר

פרשת השבוע: בין "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" ל-"נעשה ונשמע"

ההתרחשויות במהלך ההיסטוריה של העולם בכלל ועם ישראל בפרט, תמיד היו שילוב מעניין בין תכנית אלוקית = ידיעה והחלטות אנושיות = בחירה חופשית.

לוח המאורעות של הלוח העברי בדורות האחרונים, גם הוא שילוב שכזה. עם ישראל שילב בתקופה שבין פסח לעצרת - החגים מדאורייתא את יום השואה, יום הזכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר ואת יום ירושלים - הימים שנקבעו בידי העם ונציגיו. (במסגרת קצרה זו לא נברר מהו הצביון המתאים לכל אחד מהימים הללו).

לא נוכל להכחיש את המחלוקות בין 'שלומי אמוני ישראל' בשאלה: האם לקביעת הימים הללו יש משמעות בסדר היום הציבורי והפרטי של עבודת ד'?

בימי משה רבנו - ימי יציאת מצרים, לא היה כל ספק מה סדר הדברים. משה רבינו טיפל קודם כל בשחרור הפיזי מעול השעבוד המצרי, שהיה עול כבד מאוד מבחינה פרטית, עול שהכביד על כתפיו של כל יהודי וגרם לו לסבל רב. אבל משה רבנו לא הסכים בשום פנים ואופן להסתפק בהסרת העול הפרטי. הוא עמד על כך שהתהליך יכלול גם שחרור לאומי. יציאת מצרים יצאה אל הפועל רק כאשר כל העם צעד קוממיות: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות  י"ד, ח עיינו גם במדבר ל"ג, ג). אנשים פרטיים, גם אם מדובר על מספר גדול, אינם יכולים לצאת ב"יד רמה". ביטוי זה מבטא את העצמאות כעם, עצמאות לאומית. הם הגיעו אל "פִּי הַחִירֹת" (שם, ט).

מאידך, ברור כי ללא מתן תורה, לאירוע המכונן שאנו מציינים בחג השבועות, אין משמעות ללאומיות שלנו כעם ישראל. כבר קבע הרס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".

תקופת ההליכה במדבר, כעם שקיבל עצמאות, בין פסח לשבועות קדמה למתן תורה. רק אחרי קבלת התורה הושלם התהליך.

אם נבחן את ההליך שהתרחש בימי דוד ושלמה, מי שייסדו את מדינת ישראל העצמאית הראשונה, נזהה גם אז, הליך שהתרחש בסדר דומה.

בשלב הראשון הכריז דוד עצמאות. ברגע שכבש את עיר יבוס והפך אותה לעיר דוד, הכריז דוד כי השעבוד הפלישתי נסתיים. ההכרזה על ירושלים כמרכז המדיני פוליטי של עם ישראל, קדמה לקביעתה כמרכז הרוחני של עם ישראל לדורות (שמואל ב ה'). רק אחר כך הועלה הארון לירושלים (שם פרק ו) ובכך הוכרזה ירושלים גם כבירה הרוחנית של עם ישראל, כמרכז לעבודת ד'.

גם בימי שלמה המלך התרחשו המאורעות בסדר זה, במשך עשרים שנה בנה שלמה המלך את בית המקדש ואת קרית מלך רב - קרית הממשלה בירושלים. זהו השלב של הבנין הפיזי, מדיני פוליטי. רק אחר כך הכניס את הארון לקודש הקודשים ואז שרתה השכינה, ירדו ענני הכבוד וירדה האש מן השמים. זהו הענן שכיסה את הר סיני וזו האש הגדולה שירדה על ההר. ברגע זה הושלמה המשימה. הצועדים במסלול שתחילתו בפסח הצליחו לסיימו בשבועות.

במשך למעלה ממאה שנים חלוקים החלקים בעם, המכונים 'שומרי המצוות", בשאלה מה קודם למה? האם יתכן כי הבניין הלאומי לא יהיה קשור בטבורו וינק את לשד חייו ממקורות התורה? האם אכן הסדר הנכון הוא זה? קודם בנין לאומי ורק אח"כ שלמות רוחנית? או שמא קודם כל שלמות רוחנית ואחר כך הצטרפות מלאה לבניין הלאומי?

אם נבחן את השאלה, לאור מה שהתרחש ביציאת מצרים ובימי דוד ושלמה, התשובה ברורה!

הבה נתפלל כי כל העם יצטרף למשימת הבנין הלאומי וכל העם יחד יעמוד שוב כאיש אחד בלב אחד ויכריז: נעשה ונשמע.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר