שנת תשע"ח| שבת פרשת מטות מסעי

פרשת השבוע: ספר אחד = שתי מהדורות

כדי להבין את נבואות ירמיהו, חייבים לקחת בחשבון כי הספר נכתב פעמיים, כך הצענו בדברינו לפרשת מטות תשס"ד.

השבוע נרחיב את הדברים.

הספר נכתב בשתי תקופות עוקבות, שביניהן אירוע טראומתי. התקופה הראשונה החלה בשנה השלש עשרה ליאשיהו עד השנה הרביעית ליהויקים (סה"כ עשרים ושתים שנים- יאשיהו מלך 31 שנים, פחות 13=18 שנים, יהואחז מלך רק 3 חודשים ועל זה צריך להוסיף עוד 4 שנים של יהויקים). כתיבת הספר בראשונה מתוארת בפרק ל"ו פסוקים א-ד:

"וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְקֹוָק לֵאמֹר: קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה: אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם: וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו עַל מְגִלַּת סֵפֶר".

ברוך בן נריה לקח את הספר וקרא אותו בבית המקדש. וז"ל הכתוב(שם ח):

"וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יְקֹוָק בֵּית יְקֹוָק".

הציבור כנראה לא "התרגש" במיוחד מאזהרותיו הנבואיות של ירמיהו מפי ברוך (ירמיהו היה עצור בבית הסוהר, בפקודת יהויקים, עיינו ברש"י ובראשונים האחרים שם ה).

כמה חודשים לאחר מכן, ירמיהו כנראה שוחרר והעם היה מודאג מאוד מעלייתו של נבוכדנצר, שהומלך אחרי אביו בבבל.  ירמיהו שלח שוב את ברוך בן נריה, להקריא את אזהרותיו וקריאתו לחזרה בתשובה, לפני הציבור שהתאסף בבית המקדש ביום צום ועצרה (עיינו ברד"ק שם ו). וז"ל הכתוב (שם י):

"וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְקֹוָק בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְקֹוָק הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם".

הפעם הדברים עוררו יותר "רעש". השרים הצדיקים (שנותרו ממשלו של יאשיהו), שלחו את ברוך וירמיהו למצוא מחבא (כדי שיהויקים הרשע לא יוכל לפגע בהם) ולקחו את המגילה (המהדורה הראשונה של ספר ירמיהו) אל ארמונו של המלך יהויקים, בתקווה שהדברים ישפיעו על המלך. יהויקים הקשיב להקראת שלשה - ארבעה עמודים (=דלתות, עיינו שם כג) וציווה לזרוק אתדִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ אל האח המבוערת, לאש. יהויקים ציווה למצוא את ירמיהו הנביא וברוך בן נריה הסופר ולעצרם. בדרך נס ירמיהו וברוך לא נמצאו - וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק (שם כו).

במקום מסתור פלאי זה התחילה התקופה השנייה של כתיבת ספר ירמיהו, היא החלה בשנה החמישית ליהויקים והסתיימה אחרי גלות בבל (המאורע האחרון המתואר בספר ירמיהו הוא יציאתו של יהויכין מהכלא הבבלי, שלשים ושבע שנים לאחר שהוגלה מירושלים. סה"כ ארבעים ושלש שנים (6 שנים אחרונות של יהויקים ועוד 37 שנות ישיבתו של יהויכין בכלא הבבלי). שם, במחבוא ציווה הקב"ה על ירמיהו:

"וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר: שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה:... וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה"  (שם כז-לב).

כל התהליך מתואר בקיצור נמרץ בכותרת הכפולה של ספר ירמיהו. הכותרת של כל הספר היא פסוק א של פרק א':

"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן".

הפתיחה של המהדורה הראשונה היא פסוק ב: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ".

הפתיחה של המהדורה השניה היא פסוק ג: "בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי".

לכן ירמיהו הוקדש פעמיים ונבחן פעמיים.

בפעם הראשונה בעודו צעיר מאוד, הקדשה זו מתוארת בפסוקים ד-יב של פרק א':

"וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר:  בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ:... אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם יְקֹוָק: וַיִּשְׁלַח יְקֹוָק אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ: רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ:  וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ ...".

ההקדשה השניה, במקום המחבוא, מתוארת בפסוקים שם יג-יט:

"וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה:... וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן  אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם:... וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְקֹוָק לְהַצִּילֶךָ" (כגון להסתירו במקום מחבוא).

בע"ה, בשבוע הבא נוכיח את הדברים מפרק נוסף בספר. 
בינתיים, נתפלל כי יתקיימו ביתר שאת, גם נבואות הנחמה של הנביא: "כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם יְקֹוָק" (ירמיהו ל"א כז).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר