שנת תשע"ט| שבת פרשת יתרו

שו"ת במראה הבזק: עירוב חצרות בבנין בו מתגוררים יהודים ונכרים

(מתוך ח"ז)

באזל, שוויץ                                 Basel, Switzerland
חשוון תשס"ט

שאלה
א.  בעניין עירוב חצרות ושכירת רשות, פנו אלי כמה חברי קהילה ובפיהם הטענה כי לא נוח להם לבוא לשכניהם הנוכריים ולבצע פעולת שכירות סמלית כזאת (למרות שמספיקה "שכירות גרועה", אין צורך בדבר כתוב ואפילו פחות משווה פרוטה מהני). האם יש לכם פתרון מעשי למצב כזה?
ב. המחבר פסק שאם נוכרי משכיר לנוכרי אחר, ניתן לשכור מהמשכיר רק אם הוא יכול לסלק את השוכר בכל עת שירצה. מציאות זו מעשית בבניינים רבים אצלנו בעיר, שלמעשה הבניין שייך לחברה וכל הדיירים הנם שוכרים בלבד. שאלתי היא, האם האפשרות לסלק את השוכרים הנוכרים על-ידי בעל הבית בהתראה של שלושה חודשים (לפי החוק השוויצרי) ממלא את התנאי הזה של המחבר? ואם כן, האם ניתן לשכור מבעלי הבניין (החברה וכיו"ב) במקום לשכור מכל דייר בפני עצמו?
ג.  יש כמה בניינים בעיר ששייכים ליהודים, וגרים בהם נוכרים ויהודים כאחד. ה"ביאור הלכה" דן בשאלה אם גם במקרה שבעל הבית היהודי אינו דר במקום יש פטור מעשיית עירוב, ונוטה להחמיר בניגוד לדעתו של ה"חיי אדם". האם יש מקום בכל זאת לקבל את הקולא של ה"חיי אדם", בייחוד כאשר השכרת הרשות של  הנוכרי גורמת ליהודים אי נעימות?
אני מודע לכך שעצם הרעיון של השכרה מהנוכרי באה ליצור את אי הנעימות המוזכרת לעיל, אולם במציאות בימינו, שיהודים ונוכרים בכל מקרה גרים ביחד, אולי יש מקום להקל בדבר?

תשובה
א. ישנה אפשרות לשכור את הרשות ממפקד המשטרה המקומי¹. תיתכן אפשרות מעשית נוספת, שאותם חברי הקהילה יעשו אותך שליח, ואתה תפנה לשכנים הנוכרים ותשכור מהם את הרשות.
ב. נראה שבכל מקרה שבעל הבית אינו יכול לסלק את הדיירים אלא לאחר יותר מל' יום, אי אפשר לשכור מבעל הבית² (אלא אם כן יש חפצים של בעל הבית בדירות שהוא משכיר – "תפיסת יד בבית", שאז ניתן לשכור ממנו, כמבואר בשו"ע הנזכר בשאלה)³.
ג. אם בעל הבניין משכיר ליהודים וגם לנוכרים, אפשר להקל שאין צריך לשכור מהנוכרים, אף שבעל הבניין עצמו אינו דר שם⁴.
יש להדגיש, שכל האמור בשאלה לגבי יהודים, אמור רק לגבי יהודים שומרי שבת. יהודי המחלל שבת בפרהסיה וכופר כאידיאולוגיה בקב"ה – דינו כנוכרי לעניין עירובין, ויש לשכור ממנו רשות⁵. הוא הדין, שאם בעל הבניין שמשכיר ליהודים וגם לנוכרים (במקרה המוזכר לעיל) מחלל שבת בפרהסיא, אין לו חלק בעירוב ויש לשכור רשות מהנוכרים הדרים בבניין. אפשר גם לשכור רשות מבעל הבניין עצמו, אם הוא יכול לסלק את הדיירים או שיש לו "תפיסת יד" בדירות השונות. ובכל מקרה שבו נדרשת שכירות, תועיל גם השכירות הכללית ממפקד המשטרה, כמו שכתבנו בתחילת התשובה.
____________________
¹לגבי טלטול ברחובות העיר, נפסק בשו"ע (או"ח סי' שצא סע' א ברמ"א) שכיוון שיש לשר העיר רשות להוציא משם תושבים, וכן לחסום כבישים וכדו', הוא נחשב כבעלים על הרחובות, ולכן ניתן לשכור ממנו. הרמ"א מסייג את דבריו, שהם רק לגבי טלטול בתוך המבוי, ולא לגבי טלטול בבתים ובחצרות, אלא אם יש רשות לשר העיר להיכנס לשם בשעת מלחמה. בענייננו, כיוון שמותר למשטרה להיכנס שלא ברשות הבעלים לכל מקום שהוא במקום הצורך, חשוב הדבר כאילו יש להם חלק בחצר, ולכן אפשר לשכור רשות ממפקד המשטרה. כן באר ה"חזון איש" (או"ח סי' פב ס"ק ט) ועוד בעניין שר העיר, עיין גם ב"משנה הלכות" (טו סי' קלב). עיינו גם בהרחבה בתשובה הבאה.
²פסק השו"ע (סי' שע סעיף ח') שהמתארח יותר על ל' יום אוסר על בני החצר. ה"משנה ברורה" (ס"ב ס"ק ז וביאור הלכה ד"ה והשאילן) ציין שהוא הדין בבעל הבית המשכיר, שאם השכיר ליותר מל' יום הדיירים אינם נחשבים אורחים (אלא אם יש למשכיר תפיסת יד), אבל אם השכיר לפחות מל' יום אין השוכרים אוסרים על בעל הבית. מכך נראה לומר, שהוא הדין לגבי נוכרי המשכיר לנוכרי, שאם יכול לסלקו תוך ל' יום נחשב השוכר כאורח, וממילא אפשר לשכור רשות מהנוכרי המשכיר. אם אינו יכול לסלקו תוך ל' יום, השוכר קבוע ואינו יכול לשכור מהנוכרי המשכיר, אלא אם יש לנוכרי המשכיר "תפיסת יד" בדירות שהוא משכיר. עיין גם במאמר מאת הרב יואל ראזנער, בקובץ "אור ישראל" (מאנסי כרך לב, עמ' רלה), ששוקל להתיר גם במקרה שלנו, ומוסיף וכותב שגם אם נאסור, ודאי שאפשר עכשיו לשכור רשות עבור השבת שאחרי התקופה הנקובה בחוק והלאה.
³להרחבה נוספת בעניין הגדרת "תפיסת יד" ראה בשו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה מח). כאשר ניתן לשכור מבעל הבית, ניתן גם לשכור מהאחראי על אחזקת הבניין מטעם בעל הבית, ראה שו"ת "במראה הבזק" (ח"ה תשובה נג הערה 10).
⁴כן פסק שו"ת "בצל החכמה" (ג סי' קכח) שבמקרה זה יש לומר שכמו שאם בעל הבית דר שם אין הנוכרי אוסר, משום שבעל הבית לא השכיר את דירתו בשביל שיאסור הנוכרי עליו את הטלטול, כן אם גרים שם יהודים אחרים, בעל הבית לא השכיר דירתו בשביל שיאסור את הטלטול על אותם יהודים.
⁵עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ב תשובה לג אות ג). 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר