שנת תשפ"א | שבת פרשת תזריע מצורע

פרשת השבוע: מה עושה המצורע בין פרשת שמיני לפרשת אחרי מות?

הצרעת היא הנושא המרכזי בשתי הפרשיות תזריע ומצורע. שתי פרשיות אלה נמצאות בין שני המקומות בהן דנה התורה ומזכירה את מות שני בני אהרון.
בדברינו לפרשת שמיני תשפ"א הסברנו כי חטא העגל הוא תוצאת חטא מכירת יוסף. לולא חטאו במכירת יוסף לא היו חוטאים בעגל. המסקנה היא שהזהירות בתחום של בין אדם לחברו קודמת לזהירות בתחום של בין אדם למקום.
ננסה להוכיח היום כי הצרעת גם היא תוצאה של אי זהירות בתחום של בין אדם לחברו. לכאורה הדבר פשוט, שהרי חכמים לימדונו כי העונש על "לשון הרע", אחד התחומים החשובים מבין המצוות המוגדרות כבין אדם לחברו, הוא הצרעת (עיינו גם בדברינו לפרשיות תזריע - מצורע תשס"ו).
נוכיח עתה עקרון זה ממה שקרה לעוזיה מלך יהודה שנצטרע, לאחר שנכנס להקטיר קטורת. כך מתואר המאורע בכתוב: "וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְקֹוָק מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת" (דברי הימים ב כ"ו  יט). (רמזים לקשר בין מות שני בני אהרון לצרעת עוזיהו ניתן למצוא בעובדה שגם הם נענשו על שנכנסו להקטיר קטורת וגם פרשת אחרי מות, שמזכירה את מותם, עוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, שאחד השיאים שלה הוא הכניסה להקטיר קטורת).
ימי עוזיהו מלך יהודה היו לכאורה ימי זוהר, שהיו יכולים להיחשב מבחינות רבות ימות המשיח.
(עיינו בספרי צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז עמודים 164-162):
1.     המצב הרוחני מבחינת עבודת השם טוב.
2.     עם ישראל כולו מאוחד על אדמתו.
3.     המלך מבית דוד.
4.     המלך מנצח בכל המלחמות.
5.     ארץ ישראל השלימה בידי עם ישראל.
6.     ארץ ישראל פורחת מבחינה חקלאית.
7.     מעמדו של עם ישראל בעולם מכובד ומרומם.
8.     בית המקדש עומד על תילו.
אם כך, צריך ביאור מדוע נצטרע עוזיהו? התשובה לכך נמצאת בשני ספרי נבואה: בספר עמוס מתחילתו ועד סופו (הספר מסתיים במאורע בו נצטרע עוזיהו) ובספר ישעיהו בפרקים א-ו (הפותחים (ע"פ חז"ל) במאורע בו נצטרע עוזיהו).
שני נביאים אלה מתארים את השחיתות החברתית שפשתה ופשטה בעם כולו, מדרום ועד צפון. ההשחתה בתחום החברתי אכלה כל חלקה טובה, הן בממלכת ישראל והן בממלכת יהודה. הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה על עם ישראל בתקופה זו גרמה לכך שהחזקים לא ידעו שובע, והם לקחו גם את המעט שנותר בידי החלשים. מערכת המשפט הושחתה וגיבתה את בעלי השררה מול האומללים. ה"אליטות" רמסו את השכבות הנמוכות. השופטים, הקצינים הגבוהים והעשירים, בגיבוי האליטה האינטלקטואלית, היו אחראים לכך, כמתואר בדברי הנביא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו א' כ"ג).
עתה ברור לנו פשר עונשו של עוזיהו מלך יהודה בתקופה זו - צרעת. 

בשבוע בו אנו חוגגים את עצמאותנו, נזכור ונזכיר את מחויבותנו מכל הבחינות,
להקמתה ובניינה של חברה שצדקה ומשפט הם נר לרגלה ואור לנתיבותיה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר