שנת תשפ"ג| שבת פרשת בא

שו"ת במראה הבזק: שימוש בשמן זית הקדוש בקדושת שביעית

ישראל                                                     Israel

טבת, תשפ"ג

שאלה

כיצד ניתן להשתמש בשמן זית הקדוש בקדושת שביעית?

תשובה

ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, ונתן לנו ארץ קדושה, לאכול מפריה ולשבוע מטובה.  הקב"ה רוצה שנהנה מפירותיו (זו הייתה המצווה הראשונה בגן עדן), נברך נשבח ונהלל אותו עליהם. בשביעית יש עניין נוסף התורה מצווה "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה" (ויקרא  כה, ו). חז"ל דנו במשמעות הציווי והרמב"ן על פי המגילת אסתר ועוד ראשונים ואחרונים חשובים למדו מכאן שיש מצווה מהתורה לאכול פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית.

אומנם יש חלקים בציבור הרחב החוששים לצרוך יבול הקדוש בקדושת שביעית שמא לא יזהרו בכך מספיק. אך לענ"ד קל ללמוד הלכות אלה ולהיזהר בם, הרווח גדול מאוד והסיכון קטן. קל וחומר בשמן זה המוגש לציבור על ידי פרוייקט שנת השבע שאם לא היה מופק כל היבול הקדוש בקדושת שביעית היה יורד לטמיון. ההפסד ודאי החשש לתקלה קטן מאוד.

לכן אנא פעלו לפי ההנחיות ההלכתיות להלן:

הנחיות לשימוש בשמן זית של שביעית:

הארץ התברכה ב"דגן תירוש ויצהר": הדגן מיוחד בכך שעיקר השובע ממנו; התירוש (היין) משמח; והיצהר, שמן הזית, תועלתו מרובה מאוד. כשמן לאכילה הוא השמן הבריא ביותר; כחומר סיכה הוא מהאיכותיים ביותר שבטבע; וכחומר בעירה הוא נותן את האור והבעירה הנקיים והיפים ביותר.

לכן שמן הזית, בשונה מכל שאר הצמחים הגדלים בשביעית, מיוחד בכך שמותר להשתמש בו לכל השימושים הללו: לאכילה, לסיכה¹, ולהדלקת הנר². עתה נפרט:

אכילה:

א.  מותר לאכול את שמן הזית כדרכו. מכיוון שרגילים להשתמש בו לאכילה ברוטב לסלט או לבישול, מותר להשתמש בו בבישול בכל אופן שישמש לאחר מכן לאכילה³.

ב.  עירב שמן זית בסלט, או בתבשיל, יש להשתדל לסיים את הסלט או התבשיל כל עוד הוא ראוי להגשה ולאכילה.

ג.   מעת שאכל את התבשיל או הסלט, הרוטב שנותר על הצלחת מאבד את קדושתו, ואין צורך להקפיד עליו בשום צורה, אלא מפנה ומדיח את הכלים כרגיל⁴.

ד.   נכון להשתדל לקחת מתבשיל או סלט שיש בו שמן זית של שביעית כמות שראויה לאכילתו, ולא מעבר לכך, בכדי לא לגרום במכוון ששמן הזית של שביעית יימאס מאכילה⁵. לקח מנה סבירה והותיר, מהרגע שרגילים לפנות את הצלחת, מה שנותר בצלחת נחשב מאוס, וניתן להשליך לאשפה⁶.

ה.  במידה ונשאר מהתבשיל או הסלט, ועבר עליהם הזמן שאנשים בדרך כלל היו זורקים אותם לאשפה, למרות ההשתדלות, פקעה קדושת השביעית מהשמן ומותר להשליכם לאשפה כרגיל⁷.

סיכה:

א.  מותר לסוך את חלקי הגוף השונים בשמן זית של שביעית (בין אם כוונתו למרוח על פצע, יובש, או לשמור על לחות וכדו')⁸.

ב.   מותר לסוך את השמן בפני עצמו בלבד. אסור לערבב אותו בחומרים אחרים לפני הסיכה⁹. אך אם סך שמן, מותר לסוך חומרים אחרים, למרות שהם מתערבבים על הגוף.

ג.   אסור לשים שמן זית על צמר גפן וכדו' כדי למרוח על הגוף¹⁰, אלא יש לקחת ישירות על האצבעות וכדו' ומשם יסוך את הגוף.

ד.   כמו כן, אסור למרוח את השמן על בגד וללבוש אותו לאחר מכן. אבל אם סך את השמן כדרכו, אין בעיה בכך שחלק מהשמן ייבלע בבגדים¹¹.

ה.  מותר להתקלח אחרי שסך בשמן של שביעית, ואינו חושש ששוטף את השמן¹².

ו.   מותר לסוך רק את גוף האדם בשמן של שביעית. אסור להשתמש בשמן של שביעית לסוך חיות, כלים או חפצים¹³.

הדלקת הנר:

א.  בימינו פחות מקובל להדליק נרות בשביל התאורה. אף על פי כן, מותר להדליק נרות שבת משמן זית של שביעית.

ב.  עדיף להימנע מהדלקת נרות חנוכה משמן של שביעית¹⁴.

______________________________________

¹   שנה שביעית פרק ח משנה ב, וכן פסק הרמב"ם שמיטה פרק ה הלכה ו.

²   משנה שם, תוספתא שביעית פרק ה משנה ד, וכן פסק הרמב"ם שמיטה פרק ה הלכה ח.

³    כלשון הרמב"ם שמיטה פרק ה הלכה ב "לאכול דבר שדרכו לאכול, ולשתות דבר שדרכו לשתות". רוב הלכות האכילה המובאים כאן מופיעים במורנו יחידה 10.

⁴   מנחת שלמה חלק א סימן נא, וכן פסק מורנו הרב שאול ישראלי בספרו 'התורה והארץ' חלק ג עמוד 179.

⁵   הפוסקים חלקו אם מותר לגרום להפסד לפירות השביעית. עיינו במורנו יחידה 10 עמודים 9-11. המקדש דוד סימן מב והרב קנייבסקי בדרך אמונה שמיטה פרק ה הלכה ה אומרים שאין חולק שאסור לייצר מצב שיגרום להפסד במכוון. לכן אסור לשים את פירות השביעית במקום שידוע שייגרם להם הפסד. זה שונה מלקיחת מאכל כדרכו, כוונה לאכול אותו, ובסופו של דבר שבע בלי שסיים את כל האוכל שלקח.

⁶   ראו הערה 4.

⁷   כך פסק הרב הגרש"י אלישיב במשפטי ארץ (תשע"ב) פרק כא הערה 25, וכך עולה מדברי הגרש"ז ומורנו הרב שאול ישראלי שהובאו בהערה 4.

⁸   אמנם אנו פוסקים שאסור להשתמש בפירות שביעית לצורך רפואי, כפי שפוסק הרמב"ם שמיטה פרק ה הלכה יא, וראו על כך בהרחבה במורנו יחידה 9 עמודים 1-4, פסק החזון איש שביעית סימן יד אות י שמותר לסוך את מה שדרכו לסוך, גם אם פסיק רישא שזה גם מסייע לרפואה.

⁹   ירושלמי שביעית פרק ח הלכה ב "אין מפטמין את השמן", וכן פסק הרמב"ם שמיטה פרק ה הלכה ו. בהלכות תרומות פרק יא הלכה ג מסביר הרמב"ם שאמנם מותר להשתמש בשמן תרומה ושביעית לסיכה, אך אם הוא מוסיף תכשירים אחרים הרי שהרס את הפוטנציאל של השימוש בשמן לכל צורך אחר עוד לפני הסיכה, וזה אסור. לכן הוספנו שאחרי שכבר סך את השמן כבר אין בעיה לסוך חומרים אחרים, מכיוון ששמן זה כבר עבר שימוש של סיכה, ובלאו הכי כבר אינו עומד לשימוש אחר.

¹⁰  בתוספתא (פרק ו משנה ג) "ובלבד שלא ייטול במוך ויתן על גבי מכתו". מלשון התוספתא הסיקו הפוסקים (ראה דרך אמונה פרק ה הלכה ו ס"ק לד) שתי סיבות שונות לאסור: א. נטילה על גבי מוך היא דרך רפואה. ב. כאשר שם את השמן על המוך, חלקו נבלע מיד ולעולם לא יצא מהמוך.

¹¹  רמב"ם שמיטה פרק ה הלכה ז מלשון הירושלמי.

¹²  רמב"ם שמיטה פרק ה הלכה ו, ובהלכה ו אומר שמותר גם לייבש את השמן מהגוף בעזרת עור או מגבת, ובדרך אמונה שם (ס"ק מח) מבאר שאחרי שסך את השמן הוא כבר בטל לגוף ואין איסור להפסיד אותו.

¹³  תוספתא שביעית פרק ו משנה י "שמן של שביעית אין חוסמין בו תנור וכיריים ואין סכין בו מנעל וסנדל". הרמב"ם פוסק את הדברים בשמיטה פרק ה הלכה ז. הרב קנייבסקי (דרך אמונה שם ס"ק מה) מבאר שזו הסיבה שאסור למרוח את השמן על הנעל לפני שלובשים אותו, מפני שמתכוון לשפר את הנעל, וסיכת האדם היא רק דרך אגב. אך ההיפך מותר: לסוך את הרגל בשמן רב כך שחלק מהשמן יגיע לסנדל.

¹⁴  אמנם הגרש"ז במנחת שלמה חלק א סימן מב מצא הצדקות להקל בכך, אך באופן בסיסי נרות חנוכה לא ניתנו להנאתנו, ולכן רוב הפוסקים אוסרים. כמובן שאם אין שמן זית אחר בנמצא כדאי הוא הגרש"ז לסמוך עליו לקיום המצווה, ראו הרחבה על הדברים במורנו יחידה 9 עמודים 16-17.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר