שנת תשס"ד | שבת פרשת ראש השנה

מנין שראש השנה הוא יום הדין?

הגמרא מקשה "באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא?    ...   רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא) "מראשית השנה ועד אחרית שנה" - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (שם, שם ד) "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פ"א ה) "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" " (ראש השנה  ח ע"א). לכאורה לפי גמרא זו רק הפסוק בתהילים הוא זה שמגלה לנו את עובדת היסוד שראש השנה הוא יום הדין. קשה, הרי לעקרון חשוב זה, סביבו סובב ציר התפילות ב"יום הרת עולם" היה צריך להיות מקור מבואר בתורה עצמה? יתכן ואמנם דווקא פרק זה בתהילים יבאר לנו את המקור בתורה. המשך הפרק בתהילים עוסק בגורלו של יוסף במצרים "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה" (שם, שם ו-ז). מסמיכות ענינים אלה למדו חז"ל "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, מנלן? דכתיב (תהלים פא) תקעו בחדש שופר…" (ראש השנה יא ע"א). יוסף סבל מאוד בבית הסוהר כפי שמתואר גם במקום נוסף בספר תהילים " עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ":  ( ק"ה יח ועיין רש"י שם). גם כאשר יצא היה זה באיחור של שנתיים, כעונש על חוסר "יראת שמים". לרוב מוסבר העניין כחוסר בטחון בד' וכתגובה על הפניה של יוסף לשר המשקים "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית  מ' יד). וכמבואר במדרש "על ידי שבטח בשר המשקים שאמר לו ב' פעמים "כי אם זכרתני אתך …, והזכרתני אל פרעה", א"ל הקב"ה אתה הבטחת שתי זכירות, חייך עשה עוד שתי שנים" (תנחומא פרשת מקץ סימן א). והדבר קשה הרי הקב"ה הוא שזימן אותו לחברת שר המשקים ושלח לו את פתרון חלומו ולמה חסרון אמונה הוא להאמין בכך ולראות בשר המשקים שליח ההשגחה העליונה. עוד קשה מה פשר הביטוי "והזכרתני אל פרעה…" וכי פרעה הכירו ושכחו?!

בממשלתם של דוד ושלמה כיהן יהושפט בן אחילוד כמזכיר (שמו"ב ח' טז ועוד). קולמוסים רבים נשתברו כדי לנסות להסביר מה פשר תפקידו. רש"י במקום מסביר "מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון לפוסקו ראשון". רד"ק מסביר "כתרגומו ממנא על דוכרניא כלומר ממונה על ספר הזכרונות". לפי שניהם, לכאורה קשה מדוע פקיד זוטר זכה להכלל ברשימת השרים הבכירים ביותר.

הרמב"ן בדרשתו לראש השנה (וגם ברמז בפירושו לתורה) טוען טענה מפתיעה. לשיטתו לפעל "זכר, בלשון תורה שתי משמעויות בבנין קל משמעותו ההפך מ"שכח" אבל בבנין הפעיל הוא מופיע תמיד במשמעות ובהקשר של דין משפט או תביעה. נביא כמה דוגמאות " הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק" (ישעיהו מ"ג כו) או "יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (יחזקאל כ"א כט) (עיינו שם בדבריו דוגמאות נוספות). לפי זה טוען הרמב"ן בכך שהתורה מכנה את ראש השנה "יום הזכרון" (ויקרא כ"ג כד) בכך היא מגדירה אותו כיום הדין.

חידוש נפלא זה של הרמב"ן, מסביר גם סוגיות נוספות. ראשית, ברור עכשיו על מה נענש יוסף. שנתיים קודם לשחרורו ערב ראש השנה, מבקש יוסף "והזכרתני אל פרעה", לפי הרמב"ן משמעות בקשתו היא להשפט בבית דינו של פרעה האלילי ולהגיש שם את ערעורו על הרשעתו במעשה אשת פוטיפר. בכך מחליף יוסף את "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט" בערכאות של עובד אלילים. גם מעמדו של ה"מזכיר" ברור, הוא עומד בראש המערכת המשפטית וקובע את סדר יומה,  תפקיד שמקנה לו מעמד חשוב בממשלתם של דוד ושלמה. לכן גם ברור מדוע נקרא הוא יהושפט, גם בגלל תפקידו וגם כדי להדגיש כי לד' המשפט והוא ורק הוא "שופט כל הארץ" כלשון שנקט יהושפט מלך יהודה  כשהדריך את שופטי דורו  " כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַיקֹוָק וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט" (דברי הימים ב י"ט ה-יא עיין שם). אם כן גם הוא, יהושפט מלך יהודה, נקרא על שם מעשיו. עתה נתבאר כי גם רש"י ורד"ק מסכימים עם פרשנות הרמב"ן. ספר הזכרונות הוא ספר הפרוטוקולים של בית דינו של המלך. אחשורוש ששנתו נדדה בגלל נסיון ההתנקשות בחייו, ביקש להביא את ספר הזכרונות כדי לבדוק אם נעשה עוול במשפט ושמא נהגו עם  אחד מאזרחיו או שריו שלא כדין. עתה גם ברורה יותר הגדרתו של חושן המשפט "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד" (שמות כ"ח כט).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר