English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ה | שבת פרשת ויצא

ויצא | ז כסלו תשע"ה | 29/11/2014

פרשת השבוע: "נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי" - על אומרים אומרות ואמירות

הפעולה הראשונה של אדם הראשון לאחר יצירתו הייתה קריאת שמות, כמתואר: "...וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ב' יט-כ). בוודאי שלכל שם המופיע בתנ"ך יש משמעות עמוקה. לעתים הכתוב מפרש את טעמו ולעתים הוא סותם. בדברינו הפעם, ננסה לפרש את שם בנה השני של בלהה - נפתלי. וז"ל הכתוב: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב: וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי" (בראשית ל' ז-ח).

חמדת הארץ - שנת השבע: הנבטה במים ושתילה בעציץ בבית

האם מותר לקחת גרעינים של פרי, או חלקים אחרים של הצמח, ולהניחם בכלי עם מים על מנת שיצמיחו שורשים. לאחר מכן ברצוני לשתול אותם באדמה, בעציץ בתוך הבית.

חמדת הדף היומי: חופה שקודם קידושין - האם קונה?

הסדר הרגיל בנישואין של איש ואשה, הוא שקודם כל מקדשים את האישה, ואחר כך מכניסים אותה לחופה ונושאים אותה. אך, נשאלת השאלה מהו הדין כאשר החופה נעשתה לפני מעשה הקידושין, האם היא חלה או לא? להלן נדון בשאלה זו, שראיות חשובות לה נמצאות בסוגיות הנלמדות השבוע.

חמדת החינוך: משלושים יוצא אחד

לפני שבוע פגשתי מכר ותיק לאחר שנים שלא התראינו. אחרי שעברנו את שלב החיבוקים והטפיחות ההדדיות על השכם, התפנינו לעדכונים על כל מה שהחמצנו מאז המפגש הקודם. כשהתעניינתי לגבי הבכור שלו, שלפי חשבוני התחיל השנה כיתה א', הופתעתי לגלות שהוא כלל לא לומד בבית ספר. "'הום סקולינג', קוראים לזה", הטעים האב הגאה מבלי לנסות להסתיר את שביעות רצונו, "מה לא שמעת? הטרנד הכי חם היום. סוף סוף הורים קלטו שלשלוח את הילד שלהם להצטופף בכיתה אחת עם עוד 30 ילדים ולספוג בסיטונאות את מה שמאכילים שם את כולם זה פשוט לא עובד. לפחות לא כשמדובר בחינוך, שכידוע לא עובד בשלשות. תבין, אני רוצה לתת לילד שלי את הטוב ביותר - בדיוק את מה שמתאים לו! מערכת בית הספר פשוט לא מסוגלת לספק את הסחורה הזו...".

חמדת הרמב"ם: עליה לצורך ירידה!

בפתיחה לספר מורה נבוכים מבאר הרמב"ם כי באופן כללי ניתן לחלק את המשלים הנבואיים לשתי קבוצות. בקבוצה אחת נמצאים משלים שתכליתם להציג בפני הקורא רעיון אחד כללי אשר כל המשל על שלל מרכיביו וחלקיו אינם אלא תפאורה, ולעיתים גם הסתרה, אל אותו רעיון יחיד מרכזי. בקבוצה השניה נמצאים משלים נבואיים עמוקים מאוד בהם כמעט לכל מילה יש משמעות, וכל חלק במשל טומן בחובו רעיון או עניין בפני עצמו.

ארץ אגדה: ר' אלעזר ובני מעיו

במסכת בבא מציעא (דף פג, ב) מובא מעשה בר' אלעזר ברבי שמעון שהתמנה לתפוס גנבים, וז"ל המעשה בתרגום חופשי: "ר' אלעזר ברבי שמעון פגש בממונה מטעם המלך לתפוס גנבים... אמר לו בוא ואלמדך כיצד לזהות גנב. כנס בשעה רביעית (מההשכמה) לחנות, ואם תראה אדם ששותה יין ומחזיק את כוסו ומנמנם, שאל אודותיו. אם תלמיד-חכם הוא ומנמנם – הקדים מאוד לגרוס בתורה. אם פועל הוא – הקדים לעבודתו, ואם עבודתו בלילה – הוא עוסק ברידוד. ואם לא – גנב הוא, ותפוס אותו. נשמעו הדברים בבית המלך... ומינו את ראב"ש עצמו לתפוס את הגנבים. שלח לו רבי יהושע בן קרחה: 'חומץ בן יין', עד מתי אתה מוסר עמו של א-להינו להריגה! - שלח לו: קוצים אני מכלה מן הכרם. - שלח לו: יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו. יום אחד פגע בו אותו כובס וקרא לו 'חומץ בן יין'. אמר, מזה שהוא חצוף כל כך, יש להסיק שהוא רשע, אמר לממוני המלך 'תפסוהו', ותפסוהו. לאחר שנחה דעתו, הלך אחריו כדי לפדותו ולא יכול היה. קרא עליו את הכתוב: 'שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ'. תלו אותו. קם תחת עץ התליה ובכה. אמרו לו: רבי, אל ירע בעיניך, שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים. הניח ידו על בני מעיו, אמר: שישו בני מעי, שישו! ומה ספיקות שלכם כך, ודאות שלכם על אחת כמה וכמה, מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם.

שו"ת במראה הבזק: זמן תפילה לכתחילה במקום שזמן הנץ מאוחר ואי אפשר לארגן אז מנין

בימים הקצרים של השנה - דצמבר, ינואר, כל הזמנים שמסביב לתחילת היום ההלכתי באים יחסית מאוחר. היום למשל (20/12/01) זמן טלית ותפילין בשעה 07:30 והנץ החמה בשעה 09:18. בימים כאלה נוהגים להתחיל את התפילות כאן בשעה 07:30 ולהניח תפילין אחרי פסוקי דזימרה. למותר לציין שאם נתפלל בזמן הנץ יתבטל המנין בחורף ואולי בכלל. אם אחד מבאי בית-הכנסת אומר שהוא מעדיף להתפלל בנץ היות וכבר לא הובטח שיהיה כל יום מנין, האם קיימת אפשרות להגיד לו להמשיך להתפלל בשעה 07:30 כמו שאר המתפללים מחשש ביטול המנין על אף העובדה שתפילה כזאת נחשבת לבדיעבד ותפילה בנץ הינה לכתחילה? האם מותר לדרוש מחזן בית-הכנסת להתפלל בשעה 07:30 ביחידות יחד עם שאר באי בית-הכנסת, בגלל השיקולים הנ"ל או שמא אין באפשרותינו למנוע ממנו להתפלל יותר מאוחר אם היה נוכח בשעה 07:30 ולא היה אז מנין?

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.