English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ד | שבת פרשת נצבים וילך

נצבים וילך | תשס"ד | 03/07/2004

לא בשמים היא

בפרשתנו מצויה הפרשיה הבאה "(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:(יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל')". ננסה להתרכז השבוע בהבנת הביטוי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא".

חידוש הסנהדרין בימנו / חלק אחד עשר

בשבועות האחרונים הוכחנו כי המינוי כדיין משמעותו הכרה בפלוני כגדול בתורה וגם כמסירת סמכות לפלוני מטעם השלטון. בשני המקרים הכינוי "אלקים" בא לבטא את המעמד. לפני שנמשיך נסייג את דבריינו ונדגיש כי גם דיין שנתמנה מכח השלטון חייב לדון לפי דין תורה "ויצטרך ללמד ולדעת או להתיעץ עם הגדולים הסמוכים (מצד הידע שלהם), אבל זה אינו מצד עצם הסמכות שגם מומחה לבית דין כל שטעה בדבר משנה חוזר וכל דיין חייב לדון רק על פי דין תורה, אבל לשם "אלקים" אינו צריך שיהא סמוך שעצם מינויו כמלך מקנה לו תואר זה" (עמוד הימיני סימן ג סעיף ו).

ושננתם על חושן משפט הלכות קניינים

על הלומד בלא חזרה נאמר בדברי חז"ל שהוא משול לזורע ואינו קוצר, שהרי אינו רואה את פירות לימודו שנשכח ממנו. למרות דברים חריפים אלו, מוטל עניין זה של חזרת הלימוד בקרן זווית ורבים אינם מקדישים מזמנם לחזרה.

אמירת שקר כאמצעי להשגת מטרה חיובית

תוך כדי לימודי במסכת עירובין דף נא ע"א, נתקלתי בסיפור אודות רבה ורב יוסף שהלכו בדרך ודנו בנושא הלכתי. רבה שכנע את רב יוסף בצדקתו ההלכתית תוך כדי שימוש בציטוט מדברי רבי יוסף ממקור שבעצם לא קיים. הוא עשה זאת כיון שידע שרב יוסף יסמוך על דברי רבי יוסי. כיון שאין הסתייגות בגמרא ממעשהו אני תוהה, מתי חל הכלל של "מדבר שקר תרחק" ומתי מותר לשנות?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.