English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ט | שבת פרשת משפטים

משפטים | כז שבט תשס"ט | 21/02/2009

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

גם השנה נקדיש את גליון "חמדת ימים" לחיזוק הפניה לבתי הדין לענייני ממונות, כמו "משפט והלכה בישראל" הפועל לצד מכון "ארץ חמדה" ושאר בתי הדין החברים בפורום בתי הדין לממונות של הציונות הדתית.

רבים שהזיקו אך ניתן לחייב בתשלום רק חלקם

למדנו השבוע בדף היומי (דף נג ע"א/ע"ב) את דינו של ר' נתן שאם יש שני מזיקים, אף על פי שבאופן עקרוני ראוי שכל אחד ישלם מחצית מהנזק, אם משום מה לא ניתן לחייב אחד מהם, גובים את השאר מהשני. לכן שני שוורים מועדים שנגחו, מחייבים כל אחד מבעלי השור חצי מהנזק. אך אם אחד השוורים היה של הקדש, שאז אי אפשר לחייבו, גובים את כל הנזק מבעל השור השני.

הפסקת שמירה בתוך הזמן

בגליון זה נדון בשאלה האם שומר שקיבל על עצמו, לשמור תקופה מסוימת, יכול להחזיר את החפץ למפקיד בתוך הזמן שקבעו ולהפטר מאחריות השמירה.

הסוסים של משה רבנו

בספר שמות מסופר שכחודש לאחר שישראל יצאו ממצרים, הם התלוננו שהם זוכרים לטובה את הלחם והבשר שהיו להם במצרים. ד’ נענה להם והעניק להם שני דברים: את המן במקום הלחם, ואת הַשְּׂלָו במקום הבשר. בתלמוד מצויה מחלוקת מדוע ישראל קיבלו את המן. בסוגיה במסכת תענית (דף ט, א) נאמר "מן - בזכות משה"; ומבואר שם שמשה רבנו התפלל עבור עם ישראל, ד’ המטיר להם את המן. אולם בסוגיה במסכת יומא (דף עו, א) מובאת דעה חולקת. הסוגיה לומדת ממזמור ע"ח בתהילים שהמן היה יורד לישראל בזכות יהושע.

שינויים בניגון בקריאת התורה להדגשת התוכן והגברת ההקשבה

אני קורא בתורה בקביעות בפני ציבור, ומשתדל להקפיד על רמת דיוק מרבית, ויחד עם זאת אני קורא בסגנון מיוחד. הסגנון המיוחד מתבטא בכמה עקרונות מרכזיים: 1. שינויים בעוצמת הקול בהתאם לתוכן העניין. כגון בציטוטים של אדם או הקב"ה מדבר: עוצמת קול גבוהה. לדוגמה, קריאת הקב"ה לאדם הראשון: איכה?? לעתים צמידות לשיטה מחייבת הכרעה פרשנית, לדוגמה: יש דעות שונות בין הפרשנים על המילים "למען ספות הרוה את הצמאה" בתחילת פרשת ניצבים – אם מילים אלו הן חלק מדברי האיש ההולך בשרירות לבו, או שמא הן תגובת הקב"ה. 2. בציטוטים של דיבור המבטא רגשות – ביטוי הרגשות. לדוגמה: הכהן המקריא לאישה החשודה כסוטה – קריאה בקול מאיים ומפחיד. האישה הסוטה עונה "אמן אמן" בקול מלא פחד. ביטוי הכעס של הקב"ה בעקבות חטא העגל וחטא המרגלים. 3. שינויים במהירות הקריאה לפי התוכן. לדוגמה: בפרשת בשלח, "וינהגהו בכבדות" – קריאה אטית. בפרשת קורח – אהרן רץ לכפר על בני ישראל כי יצא הקצף מלפני ד', החל הנגף – קריאה מהירה. סגנון קריאה זה משפר את ההקשבה אצל מבוגרים וילדים, וכן מצמצם את הפטפוטים. לעומת זאת, טוענים המתנגדים – לא מצאנו כן אצל אבותינו, ו"חדש אסור מן התורה".

מוקדש

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

ולע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' כסלו תשס"ט

ולע"נ

הרב פרופסור ראובן משה רודמן ז"ל

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.