English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ב | שבת פרשת ויגש

ויגש | תשס"ב | 04/11/2002

"סגולת ישראל" :פרשת שבוע

פעמיים בהפטרה של פרשת ויגש אנחנו מוצאים את הדגש שאנחנו עמו של הקב"ה והוא אלוקינו. בפסוק הראשון כתוב: "…והושעתי אותם מכל מושבותיהם אשר חטאו בהם וטיהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלקים", ובסוף ההפטרה "והיה משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם", הסדר בשני הפסוקים הוא הפוך. בראשון קודם "והיו לי לעם" ובשני קודם "והייתי להם לאלקים", צריך להבין מדוע.

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

הרמב"ם פסק "רשות יש למלך ליתן מס על העם לצרכיו או לצורך המלחמות, וקוצב לו מכס ואסור להבריח מן המכס, שיש לו לגזור שכל מי שיגנוב המכס ילקח ממונו או יהרג" (ה' מלכים פ"ד ה"א). כמקור להלכה מחמירה זו בהלכות שלטון מביא הרמב"ם גזירה שוה "ועבדוך" "לעבדים". אמנם לא מצינו לדרשה זו מקור בחז"ל אבל הרד"ק (שמו"א ח' יז) מכנה אותה "אמרו רבותינו" וכוונתו כנראה לרמב"ם .

שו"ת במראה הבזק

בימים אלה של סוף השנה האזרחית כשהנוצרים בספרד חוגגים את החגים שלהם" יש בספרד חג ב6- בינואר שנקרא "המלכים הקוסמים", מקור החג באגדה על לידתו של "אותו האיש". לכבוד החג הם קונים צעצועים לילדים והילדים כותבים מכתבים לאותם המלכים לבקש מהם המתנות. האם יהודי בעל חנות צעצועים יכול לעשות מבצע של קבלת מכתבים כאלה בחנותו מהילדים הלא יהודים, וזה יאפשר לו למכור כמות של צעצועים הרבה יותר גדולה מאשר אם לא יערך מבצע כזה. האם יש בזה איזה עניין של הנאה מע"ז, או כל עניין אחר כמו מעשה גויים, "בחוקותיהם לא תלכו" וכן צריך לקחת בחשבון שבלי מבצע כזה יש הפסד ממון גדול וכן שמו של היהודי לא מופיע במכתבים, למרות שידוע שזה החנות שלו.

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.