דף מקורות

דף הרחבות

יחידה 2 – מצוות קריאת שמע והזכרת יציאת מצרים

בשיעור זה נעסוק ביסודות מצוות קריאת שמע ובהזכרת יציאת מצרים. נפתח בעיון בפסוקי התורה המצווים "ודברת בם… ובשכבך ובקומך", ונבקש לברר מהי בדיוק החובה הנלמדת מפסוקים אלו. מתוך כך נעמוד על השאלה האם התורה מצווה לקרוא דווקא את פרשיות קריאת שמע בכל בוקר וערב, או שמא מדובר בציווי כללי יותר לעסוק בדברי תורה תמיד – בבית, בדרך, בשכיבה ובקימה.

בהמשך נבחן את ההקשרים הרחבים של פרשיות שמע ו"והיה אם שמוע". נעמוד על כך שפרשת שמע קשורה לקבלת עול מלכות שמים ולאהבת ה׳, אך גם למעמד הר סיני ולמצוות שניתנו בו. כמו כן נעסוק בפרשת "והיה אם שמוע", ונבחן האם עיקר עניינה הוא לימוד השכר והעונש, או עצם המחויבות למצוות שבגינן באים השכר והעונש. מתוך כך נציע מספר הבנות שונות במהות מצוות קריאת שמע.

לאחר מכן נעמיק בסוגיית הגמרא במסכת ברכות הדנה בשאלה האם קריאת שמע היא מצווה מן התורה או מדרבנן. נבחן את דברי שמואל הסובר שקריאת שמע דרבנן, ואת קושיית הגמרא מן הפסוק "ובשכבך ובקומך". מתוך כך נעמוד על תשובת אביי שהפסוק עוסק בכלל בחובת תלמוד תורה, ולאו דווקא בקריאת פרשיות שמע. מנגד נעסוק גם בדברי רבי אלעזר הסובר שספק קרא קריאת שמע – חוזר וקורא.

בהמשך נעסוק בשיטות הראשונים. נבחן את שיטת הרי״ף והרמב״ם הפוסקים שקריאת שמע היא מצווה מן התורה, ונעמוד על האופן שבו הרמב״ם מונה אותה במניין המצוות. לעומתם נעסוק בשיטת הריטב״א, תלמידי רבינו יונה ובעלי התוספות, הסוברים שאין חובה מן התורה לקרוא דווקא את פרשיות שמע, אלא רק לעסוק בתורה באופן כללי. מתוך כך נעמוד על המחלוקת העקרונית בשאלה האם התורה חייבה תוכן מסוים לקריאה, או רק קביעת עיסוק תמידי בתורה.

לאחר מכן נעמיק בדיוני בעלי התוספות סביב הגדרת זמני קריאת שמע. נבחן את הסוגיות במסכת ברכות ובמסכת מנחות הלומדות את זמן קריאת שמע מן היכולת להבחין בין תכלת ללבן, ונעמוד על כך שלדעת בעלי התוספות גם דרשות אלו אינן אלא אסמכתא. מתוך כך נברר כיצד הם מבינים את משמעות הביטוי "בשכבך ובקומך", ומהו היחס בין זמני היום לבין מצוות תלמוד תורה הכללית.