|
 גליון מספר 30 - חיובים מדין השבת אבידהתגובות לפסקי הדין מהגליון הקודםפסק הדין בנושא: ביטול מקח בחיוב העמדתו
בפסק דין זה התחדש שיש חיוב על המוכר להעמיד את המקח, ומכוח חיוב זה אם התגלה מום במקח והלוקח דורש מהמוכר לתקן את המום, חייב המוכר לתקן את המום ואינו יכול לדרוש ביטול מקח.
לעניות דעתי, צריך עיון בדבר זה. שהרי הרמב"ם כתב (הלכות מכירה פרק טו הלכה ד):
אין מחשבין פחת המום. אפילו מכר לו כלי שוה עשרה דינרין ונמצא בו מום המפחיתו מדמיו איסר, מחזיר את הכלי, ואינו יכול לומר לו הילך איסר פחת המום, שהלוקח אומר בחפץ שלם אני רוצה. וכן אם רצה הלוקח ליקח פחת המום, הרשות ביד המוכר, שהוא אומר לו: או תקנה אותו כמו שהוא או טול דמים שלך ולך.
הרי מבואר להדיא ברמב"ם שאי אפשר לכוף את המוכר לנכות דמים. וכן פסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רלב סעיף ד). אם כן יכול המוכר לטעון, נהי שהתגלה מום במקח ואתה יכול לבטלו מחמת מום זה, אם אתה רוצה לקיימו קחנו כמות שהוא, ואין אתה יכול לכוף אותי לתקן את המום כשם שאין אתה יכול לחייב אותי בניכוי דמים.
מדברי הרא"ש בתשובה וכן מדברי הר"י מיגאש, שהובאו בפסק הדין, אין כלל ראיה שיכול לכוף את המוכר לתקן. שניהם דיברו על מקרים שהמוכר רוצה לתקן, וסברתם היא שכיוון שהוא מתקן הרי אין כאן מום, וממילא המקח קיים ואין ללוקח טענה לבטלו (אל אם כן זהו מקום שבו נאמר פנים חדשות באו לכאן כדברי הר"י מיגאש). אף בדברי האחרונים שהובאו על דברי הרא"ש (אורח משפט, וכו') שקבעו שגם הטרחה מוטלת על המוכר, לא התבאר שאפשר לכוף את המוכר לתקן, אלא רק שאם רוצה לתקן כדי שלא יהיה מקח טעות – עליו מוטל גם הטורח. והסברא נותנת שהטרחה מוטלת על המוכר כיוון שכרגע יש מום במקח והלוקח רוצה לבטלו, והמוכר הוא שרוצה לתקן כדי להסיר את המום ושלא יוכל הלוקח לבטלו, ואם כן עליו מוטלת הטרחה, אך במקום שאין המוכר רוצה לתקן, מכוח מה נחייב אותו לתקן? הלא לזה לא התחייב כלל מעולם.
ומה שהביא בית הדין מהאחרונים (משנת רבי אהרן, ועוד) שיש חובה על המוכר להעמיד את המקח, כולם דיברו בהעמדת גוף הדבר שהתחייב לתת ללוקח, כגון שהתחייב למכור לו שני דקלים שחייב לתת לו אותם (לדעת הראב"ד, כמבואר במשנת רבי אהרן), אך כאן התחייב המוכר לתת לו בית זה ובית זה נתן לו, אך מעולם לא התחייב לתקן את המומים שיש בבית. ונהי שהלוקח יכול לבטל את המקח מחמת המום שהרי אומר "בחפץ שלם אני רוצה", אינו יכול לכוף את המוכר לתקן את המום שהרי לזה לא התחייב המוכר מעולם, ויכול המוכר לומר לו "אם חפץ אתה בו קנה אותו כמות שהוא".
(הרב עופר לבנת)
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
גליון 30
גליון 30