|
 גליון מס' 38- פרשנות של חוזה שכירותהעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון1. אחריות משכיר לנזקי מים בנכס המושכר / בית הדין משפט והלכה בישראל
א. אדם השוכר נכס, הרי הוא אחראי על נזקים שהנכס גורם. נחלקו הראשונים, האם הניזק יכול לתבוע גם את המשכיר, מאחר שסוף סוף נכס שהזיק הוא בבעלותו.
ב. לראשונים הסוברים שהניזק יכול לתבוע את המשכיר, יש מקום לומר שיש למשכיר אחריות על נזקים שנגרמו לשוכר עצמו, מחמת הנכס. אלא, שבהקשר של תביעת השוכר את המשכיר, אחריות זו מותנית בכך שהשוכר לא התרשל בעצמו בשמירה שלא יקרו נזקים אלו.
ג. המים הנמצאים בדוד המים בדירה שכורה נחשבים בבעלותו לעניין חיוב על נזקי ממונו.
ד. אדם היוצא מביתו לתקופת זמן ממושכת, ולא סגר את ברז המים, הרי זו רשלנות, ואם יזלו מים מהדירה ויזיקו, יש מקום לחייבו מדין בעל ממון המזיק.
2. אופציה להארכת שכירות ללא הגבלת זמן / הרב פנחס פרנקל
א. התחייבויות שמקובל להתחייב בהן, אף אם על פי ההלכה הן אסמכתא, הרי הן מחייבות.
ב. חוזה הכולל התחייבות בלתי סבירה מצריך קניין מיוחד על התחייבות שכזו.
ג. אדם המתחייב להשכיר דירה לעולם, הרי זו התחייבות בלתי סבירה, שאינה מועילה בלי קניין מיוחד.
ד. התחייבות המופיעה בחוזה, ופירושה הפשוט הוא שהיא התחייבות בלתי סבירה, על בית הדין לבחון מתן פרשנות להתחייבות על פי רוח החוזה, באופן שתיווצר התחייבות סבירה.
3. ביטול שכירות ששולמה מראש בצ'קים / הרב ברוך יצחק לוין
א. לעניין קניין כסף מסירת צ'ק הרי היא כנתינת כסף.
ב. נחלקו הראשונים בדין שוכר שמת באמצע השכירות והיורשים אינם מעוניינים להמשיך לשכור את הנכס, אם עליהם להמשיך לשלם על כל תקופת השכירות או רק בעבור הזמן שהשוכר גר בחייו.
ג. במידה ששולמו כל דמי השכירות מראש, לכולי עלמא אין המשכיר צריך להשיב את דמי השכירות בגין הזמן שאחרי מיתת השוכר.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
