|
 גליון מספר 18 - יחסי עבודההעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון1. משמעותה של עסקת 1 + 1 חינם / בית הדין משפט והלכה בישראל
הנדון הוא עסקה שתוארה כ-1+1 חינם, כאשר בסופו של דבר המוצר ה'חינמי' לא סופק מחמת אונס. מדובר במקרה שאין אפשרות להחזיר את המוצר שכבר סופק.
דעת הרוב: א. יש לראות את העסקה כעסקה אחת, דהיינו שסכום הכסף שולם גם עבור המוצר ה'חינמי'.
ב. היות שהמוצר ה'חינמי' לא סופק באונס, יש לאמוד את שוויו של המוצר ה'חינמי', והקונה צריך לקבל חזרה את שווי המוצר שלא סופק.
דעת המיעוט: א. יש לראות את קבלת המוצר ה'חינמי' כתנאי לעריכת העסקה, והיות שהמוצר החינמי לא סופק, העסקה בטלה.
ב. היות שסוף סוף קיבל הקונה את המוצר ששילם עבורו, הוא חייב לשלם עליו, כדין הנהנה ממעשה של חברו.
2. תשלום עבור עבודה באיכות גרועה / בית הדין לממונות איתמר
א. אין למעסיק להסתמך על דברי פועל הטוען כי הוא 'מומחה'. לכן, אם התברר שאינו מומחה, לא יוכל לטעון המעסיק כי יש להוזיל את שכרו של הפועל למפרע.
ב. פועל שהזיק בפשיעה, חייב לשלם על נזקיו. לעניין זה, גם אם פועל שאינו מומחה עבד בעבודה הדורשת מומחיות, הרי זו פשיעה.
ג. היות והמעסיק אמור לדעת אם הפועל מומחה או לא, המעסיק הוא שנושא באחריות לנזקים שגרם הפועל מחמת חוסר מומחיות.
3. חיוב קבלן בנזקים שגרמו פועליו / הרב אברהם דב לוין
א. פועל שהזיק חייב, אלא אם הנזק נגרם באונס.
ב. גם פועל המועסק אצל קבלן, וניזוקו נכסיו של מזמין העבודה, חייב הפועל לשלם למזמין העבודה.
ג. ישנה מחלוקת באחרונים, אם קבלן העובד בבית המזמין מתחייב לשמור על בית המזמין כדין שומר שכר או לא.
ד. אף אם הקבלן נחשב כשומר שכר, אם מסר את העבודה לפועל המועסק אצלו בקביעות, ישנה מחלוקת בראשונים אם לדון את הקבלן כדין שומר שמסר לשומר.
ה. במידה שהקבלן נחשב כשומר שמסר לשומר, הוא חייב לשלם עבור נזקים שגרמו פועליו.
ו. מאחר שיש כאן כמה ספקות, אין לחייב את הקבלן בנזקים שגרמו פועליו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
