גליון מס' 49 - חיובי נזיקין

העקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון

1. אחריות על מוצר שהתקלקל עקב הוראות אחסנה לקויות / בית הדין משפט והלכה בישראל

          א.         קנה אדם חפץ, ומצא בו מום שיש להסתפק אם המום נוצר עוד קודם המכירה, והמקח בטל, או לאחר המכירה, והמקח קיים, אם אין אומדנא המוכיחה מתי נוצר המום, הרי שמניחים שהמום נוצר ברשות הקונה, אף להוציא ממון.

          ב.         אם המוכר נתן הוראות איחסון לא מדוייקות, שמחמתן התקלקל החפץ ברשות הקונה, אין לחייב מן הדין את המוכר בנזקים שנגרמו לחפץ, כיוון שנזק זה הוא גרמא בלבד.

          ג.          למרות האמור בסעיף ב, במסגרת פשרה, יש להתחשב בנזק שגרם המוכר לקונה.

2. נזק שנגרם עקב היתקלות במרצפת בולטת / בית הדין לממונות גזית צפת

          א.         אדם שנתקל במכשול בחנות וניזוק, רשאי לתבוע את בעל החנות לפצות אותו על נזקיו מדין 'בור'.

          ב.         בחיוב מדין בור חייב המזיק לשלם רק על נזק קבוע שנגרם לניזק, אולם לא על אבדן ימי עבודה והוצאות ריפוי. וכן אין המזיק חייב לשלם על הכאב או הבושה שנגרמו לניזק.

          ג.          במקום שבו המנהג המקובל הוא שיש לחנויות כיסוי ביטוחי לתביעות מעין אלו, אם לחנותו של המזיק אין כיסוי, ראוי לחייבו בפיצויים במסגרת פשרה.

          ד.         כאשר בית הדין מחייב פיצויים במסגרת פשרה, יש לתת ביטוי גם לפיצוי על צער ועגמת נפש.

3. הזמנת מוצרים שלא נדרשו בסופו של דבר / בית הדין לממונות גזית שדרות

          א.         במקרה של ספק בפרשנות של לשון חוזה, יש לפרשו על פי ההקשר הכללי של החוזה.

          ב.         אם אומן הזמין חומרים לעבודה שהזמין לקוח, והלקוח ביטל את ההזמנה, חייב הלקוח לשלם על החומרים האלו למזמין, מדינא דגרמי.

          ג.          האמור בסעיף ב הוא רק בתנאי שהמוכר אינו יכול לשמור את החומרים לעצמו, כיוון שהם מתקלקלים וכדומה. אולם, אם המוכר יכול לשמור את החומרים לעצמו, אף שיהיה לו קשה למכור אותם, ואין לו מה לעשות איתם בהכרח, אין הלקוח צריך לשלם לו עליהם.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר