גליון מספר 54 - פרשנות חוזים

העקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון

1. מכירת דירה שהתעכבה / בית הדין לממונות גזית, שדרות

          א.         מוכר דירה וקונה, שסיכמו ביניהם שהעברת הבעלות לא תהיה מותנית ברישומה בטאבו – יש להסכמתם תוקף מחייב.

          ב.         מי שגר בדירת חברו שלא מדעתו, חייב לשלם שכירות, במידה שהדירה עומדת להשכרה והדייר מעוניין באופן כללי לשכור דירה למגורים.

          ג.          לעניין זה, דירה העומדת להשכרה היא דירה שקיימת אפשרות מעשית שתושכר תמורת תשלום. אף אם השוכר הפוטנציאלי הבלעדי הוא הדייר שגר בדירה שלא מדעת הבעלים, הרי זו דירה העומדת להשכרה.

          ד.         אף כאשר בעל הדירה יודע שגרים בחצרו ולא דרש תשלום מראש, אין בכך משום מחילה על זכותו לתשלום.

2. פיטורין או הרעת תנאי עבודה של מורה באמצע שנה"ל / בית הדין לממונות קרית ארבע

          א.         נחלקו הפוסקים אם מותר לפטר מלמד תורה, בטענה שנמצא טוב ממנו, באמצע תקופת השכירות.

          ב.         במקרה שנעשה קניין על הסכם ההעסקה של המלמד, לכל הדעות לא ניתן לפַטרו לפני תום התקופה.

          ג.          לעניין זה, חתימה על חוזה נחשבת כקניין.

          ד.         המוסכם בחוזה אישי תקף אף כשהו נוגד את מנהג המדינה.

         ה.         כאשר יש ספק בפרשנות חוזה הכלל המנחה הוא 'יד בעל השטר על התחתונה'.

3. שמירת תנאי עבודה קודמים אחרי הסכם שכר חדש / בית הדין האזורי תל אביב

          א.         נעשה חוזה עם עובד, המפרש תנאי עבודתו ושכירותו, ואין בו התייחסות מפורשת להטבות שהיו בחוזה קודם, נחלקו הפוסקים אם החוזה החדש מבטל את תוקפן של ההטבות הקודמות.

          ב.         האמור בסעיף א הוא כאשר החוזה הקודם הסתיים. אך אם מדובר בהסכם המְשנה תנאי שכירותו של עובד תוך זמן העסקתו, יש לומר שהכל מודים כי תוקפן של ההטבות הראשונות נותר בעינו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר