גיליון מספר 59

העקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון

1. עסקת מכירה שלא נחתמה בזכרון דברים / הרב אברהם גיסר

          א.         המתחייב למכור חפץ לחברו וקנו מידו על כך, התחייבותו תקֵפה.

          ב.         במידה שלא קנו מידו, אין תוקף להתחייבות, אך החוזר בו נחשב 'מחוסר אמנה', וניתן לקרותו 'עבריין'.

          ג.          במידה שחל שינוי משמעותי בערך החפץ, ומחמתו רוצה אחד הצדדים לחזור בו, נחלקו הפוסקים אם הוא נחשב 'מחוסר אמנה'.

          ד.         חוזה שיש בו סעיף קנס על איחור בפינוי דירה וכד', יש בו בעיית אסמכתא.

2. תשלומי נזק במי שהכה את חברו / בית הדין משפט והלכה בישראל

          א.         בזמן הזה סמכות בתי הדין לדון בכפייה בנזקי חבלה של אדם בחברו מוגבלת.

          ב.         למרות האמור בסעיף א, במידה שהצדדים קיבלו עליהם את בית הדין, ובצירוף העובדה שבית הדין מוסמך לדון הן לדין והן לפשרה, רשאי בית הדין לדון בנזקי חבלות גם בזמן הזה.

          ג.          אדם שהכה את חברו כדי להגן על עצמו, פטור מהנזק שגרם.

          ד.         מותר לעצור אדם מלהכות אדם אחר, גם על ידי הכאת המכה, משום 'אפרושי מאיסורא'.

         ה.         הציבור רשאי להסמיך את בית הדין המקומי להכות עבריינים כדי למנוע את ריבוי העבֵרות, וכדי לחנך את העבריינים. עם זאת, יש להשתמש בסמכות זו באופן מצומצם ואחראי.

           ו.          סמכות זו, צריכה להיות מוענקת בפירוש לאדם מסוים, ואינה רשות מכללא לכל אדם שהוא.

          ז.          אדם שהכה את חברו, והמוכה היה רגיש ביותר וניזוק יותר מהרגיל, חייב המזיק לשלם את מלוא הנזק, ואינו יכול להיפטר מחלק מהתשלום בטענה כי לא ידע שהניזק רגיש במיוחד.

3. אחריות למתן עצה  / בית הדין לממונות גזית, שדרות

          א.         בית דין אינו רשאי לדון מחדש בפסק שכבר נדון בבית דין אחר.

          ב.         במידה שטעמו של בית הדין הראשון ברור, רשאי בית הדין השני לחלוק עליו.

          ג.          למרות האמור בסעיף א, כלפי נתבע שונה מזה שנדון בבית הדין הראשון, מותר לדון מחדש אף שלמעשה דנים באותה שאלה.

          ד.         אדם שהוציא הוצאות על סמך דברי חברו, אף אם לא עשה זאת באופן שבו יכול לתבוע תשלום, יש לו לעתים 'תרעומת' על חברו, ואז ראוי שחברו יפצה אותו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר