שנת תשע"ב | שבת פרשת תרומה

חמדת משפט: פסק דין – שיהוי בטענה על פגם במוצר – חלק א

ח' בתמוז תשע"א

‏10 ביולי 2011

תיק מס' 71014

פסק דין – שיהוי בטענה על פגם במוצר – חלק א

א.  העובדות המוסכמות

עמותת בית הכנסת הזמינה רהיטים לבית הכנסת מחברת הרהיטים. ההזמנה נערכה ב-19/9/07. ההזמנה סופקה לבית הכנסת ב-14/1/08.

בהזמנה נכללו סוגים שונים של ספסלים ושולחנות באורכים שונים וביניהם בעלי 3 מקומות, 4 מקומות ו-5 מקומות.

בחודש ה-9/08 סופקו עוד מספר רהיטים ב-2 הזדמנויות שונות.

ב.  טענות נציגי התובעת –גבאי בית הכנסת

נציגי התובעת קובלים על כך שהשולחן אינו נוח מכיוון שהמרחק בין הרגלים קצר מספסל הישיבה, עליו יש חמישה כסאות וגורם לאנשים לשבת עם רגל מחוץ לשולחן. בהתחלה לא הבחינו בכך אך לאחר זמן התברר שזה לא נוח.

לטענתם, מרגע שהגיעו למסקנה ניסו ליצור קשר פעמים רבות עם מר ב' האחראי על השיווק שמולו גם נחתמה ההזמנה, אך הוא לא חזר אליהם. בעקבות מכתב התלונה הגיע מר ב' לבדוק את הבעיה אך לא הסכים לקחת את האחריות על חשבון הנתבעת.

על כן דורשים נציגי התובעת מהנתבעת החלפת השולחנות בכאלו שמתאימים יותר והוצאות משפט.

ג.  טענות הנתבעת

גודל השולחן הוא סטנדרטי בכל בתי הכנסת ואין תלונות על כך בשום מקום. לא ידוע על שום תלונה מצד נציגי התובעת בכל התקופה שלפני המכתב שנשלח.

לא ייתכן שהמתינו שנתיים ויותר ואף שילמו את כל התשלומים ללא תלונה אף לאחר מועד ההפסקה. אם אדם רוצה להחליף דבר פגום עליו לעשות זאת מייד. כעת אין לחברה כל שימוש לשולחנות הללו שהם כבר משומשים.

ד.  האם יש פגם בשולחנות המדוברים?

במדידה התבררה העובדה, שהמקום לרגליים צר מרוחב ספסל הכסאות בכ 15 ס"מ.

כתב הרמב"ם בהלכות מכירה פרק טו הלכה ו:

כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירין בו מקח זה, מחזירין בו; וכל שהסכימו עליו שאינו מום, הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש: שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך.

נציג מבית הדין ראה את הספסלים עליהם נסוב הדיון ואכן מתברר שהם אינם נוחים לשימוש עבור ספסל של 5 יושבים.  הנתבעים הפנו את בית הדין לשני בתי הכנסת אחרים (בית הכנסת של הרב אליהו בקרית משה, בית הכנסת של יהדות עולי צרפת ברח' דוד המלך 18 ירושלים) שבהם אמורים להיות ספסלים דומים. באופן בתי כנסת לא הייתה אותה בעיה.

על כן ברור שיש כאן מום של ממש במקח.

ה.  עד מתי רשאי הקונה לדרוש ביטול מקח בשל פגם במקח

התביעה הוגשה לבית הדין למעלה שנתיים אחרי קבלת הספסלים והשולחנות המדוברים לבית הכנסת (ינואר 2008).

לטענת נציג התובעת ברגע שעמדו בבית הכנסת על הבעיה, התריעו בפני הנתבעת. תחילה התקשרו למשרד הנתבעת, ודברו עם אחד העובדים. הם לא ידעו לציין עם מי דברו.

לאחר מכן, פגש מר ח' נציג התובעת את מר ב' נציג הנתבעת באופן מקרי בחנות מזון, והתריע על הנושא. בכל אלו, לא נמסרו על ידי ב"כ נציגי התובעת תאריך מדויק.

לאחר מכן, היו מספר שיחות טלפון בעניין. מסמך ראשון בעניין, הוגש לבית הדין כאשר התאריך עליו הוא 21/10/2010. לטענת הנתבעת – התלונות הגיעו לראשונה לאחר כשנתיים.

מן האמור ברור, שהתובעים השתהו בדרישה להחליף את הספסלים. אף לטענת נציגי התובעת שהם פנו בהקדם, ברור שהם לא פנו מייד שכן הספסלים סופקו ב-1/08, ועדיין הוזמן ריהוט נוסף ב-9/08.

השאלה ההלכתית היא, האם במצב כזה, לתובעים זכות לדרוש את ביטול המקח, או שההשתהות מבטלת את הזכות לביטול העסקה.

בעניין זה נדון בגליון הבא.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר