|
 שנת תשע"ב | שבת פרשת במדברפרשת השבוע: משרד החוץ של שלמה - פרק אחרון, המרדהרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"גם השבוע נעסוק בבניינה של ירושלים בימי שלמה: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים מ"ח ג). בשבוע שעבר עסקנו בביקורת הכתוב, ביקורתו של הנביא בשם הקב"ה על ריבוי השגרירויות הזרות בירושלים והשפעתן השלילית. הפעם נעסוק בביקורת מסוג אחר, הביקורת העממית, המחאה החברתית על ארמונה של בת פרעה=משרד החוץ של שלמה המלך. כאשר ירבעם מרד בשלמה הכתוב מתאר זאת כך: "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו: וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א י"א כו-כח). הרמת היד, היא הנפת נס המרד, קשורה במישרין למפעלי הבניה של שלמה באופן כללי ולבניית המילוא בפרט. ירבעם, שהוכיח עצמו כ"גִּבּוֹר חָיִל", מונה על ידי שלמה לגייס את עובדי הבניה-הסבלים משבטי יוסף, אפרים מנשה ובני בנימין. בנית המילוא, משמעותה בנית הארמון של בת פרעה=משרד החוץ כמו שמוכח מהפסוק הבא: "אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא" סדרת מפעלי הבניה מתוארים בדרך זו: "וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב" (שם ג' א) וביתר פירוט בפסוקים הבאים: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר: וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן: וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ: וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ" (שם ט' טו-יט). גם כאן, בסוף הרשימה מופיע הביטוי: "חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה", היכול בהחלט לרמוז על בת פרעה ושאר חברותיה. בהסתמך על כל זה נציע את ההסבר הבא. כל עוד שלמה המלך גייס את האנשים כדי לבנות את בית המקדש, את ארמונות קרית המלוכה, את חומות ירושלים ואולי אפילו את כל הערים ברחבי הארץ, העם קיבל על עצמו את העול בהכנעה. ברגע שהם נדרשו לבנות את הארמון של בת פרעה ועוד תשע מאות תשעים ותשע ארמונות לשגרירות האחרות, רובן בנות נכר, הם אמרו די! לא לזה התגייסנו! על רקע תסיסה זו ירבעם מרגיש מספיק חזק כדי למרוד. הוכחה לכך ניתן להביא מכך שגם לאחר מותו של שלמה, כשירבעם חוזר ממצרים כמנהיגם של שבטי יוסף ומנהל משא ומתן עם רחבעם ויועציו, זוהי הסוגיה העומדת במרכז הדיון - הכבדת העול. ירבעם, הממונה על "סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" אומר לשלמה ואחר כך לרחבעם – מספיק! לא כך ראינו בחזוננו את בירתו של עם ישראל. חזון הנביא: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב –ג) לא יתממש בעזרת אלף שגרירויות שבראשן נשים זרות. הבה נתפלל שנזכה לעלות לירושלים ברגלים ולחזות עוד יותר בשוב ד' ציון היינו כחולמים.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
