|
 שנת תשע"ג | שבת פרשת עקבשו"ת במראה הבזק: בניית מדרכות נעות בירושלים(מתוך ח"ח) ירושלים, ישראל Jerusalem, Israel אדר תשע"ב שאלה ירושלים סובלת מבעיות רבות בתחום התחבורה והנגישות. הקמת מערך הרכבת הקלה לא הקלה בהרבה ואף החמירה את המצב במידה מסוימת. העיר זקוקה לפתרון תחבורתי יצירתי המשלב התחשבות בהיבטים סביבתיים, תרבותיים וחברתיים, שמתאים לטופוגרפיה ההררית של ירושלים, לאורח החיים המקובל כאן ולקדמה הטכנולוגית של המאה ה-21. טכנולוגיות מודרניות מאפשרות להקטין בתוך ערים שימוש בכלי רכב, בין פרטיים ובין ציבוריים, באמצעות הפיכת חלק מהמדרכות למדרכות נעות. פתרונות דומים יושמו בהצלחה רבה בהונג-קונג, ברצלונה, ויטוריה. הם זולים בהקמה וחסכוניים בשימוש ובתחזוקה. בירושלים ניתן לספק את כל האנרגיה הנדרשת לתנועה במסוע או דרגנוע באמצעות מערכות סולאריות פוטו-ואלטאיות בלבד. בשנה האחרונה יזמנו, יחד עם אדריכל קרלוס פרוז, רעיון של הקמת רשת שדרות אורבאניות ירוקות בעיר, המשלבות, בין היתר, קטעי מסוע ודרגנוע. אנו סבורים כי על מנת לחסוך בחשמל רצוי כי "רחובות נעים" אלה בימי חול יופעלו בעזרת חיישנים אלקטרוניים ויעבדו רק בזמן שמישהו עולה עליהם, אך בשבת יופעלו במתכונת דומה למעלית שבת, כלומר יתחילו לנוע לפני כניסת השבת ויפסיקו אחרי הבדלה. האם לפי ההלכה שימוש ב"רחוב נע" שיפעל במתכונת כזאת יהיה מותר בשבת? תשובה א. מותר לעלות בשבת על מסוע או מדרגות נעות בזמן שהם פועלים. זאת משום שגם אם נגרם כתוצאה מכך שינוי זרם או תדר של מנוע (וכיו"ב, אך לא של חוט להט) זהו דבר המותר לכתחילה בשבת, גם למטרות 'אזרחיות' או נוחיות וכד', לזקנים, לחולים ולבריאים כאחד1. ב. המסוע חייב לפעול כל השבת או בשעות קבועות מראש, שהרי אין להפעיל במודע מכשיר חשמלי באמצעות חיישנים בשבת2. ג. מכיוון שמדובר בשאלה ציבורית העשויה להשפיע על צביון השבת בעיר יש לקבל את ההחלטה אחרי אישור הסמכות ההלכתית העליונה של העיר ובתאום עם נציגי הציבור. ד. אחרי האישור העקרוני יש לקבל יעוץ הלכה טעני ממכון או רב שמתמחה בכך, כדי להבטיח מראש פתרונות הלכתיים לכל בעיה שעלולה להתעורר3. 1 הנושא התבאר היטב במאמרו של הרב ישראל רוזן (תחומין כו עמ' 83) עיינו עוד "שמירת שבת כהלכתה" (עמ' שג ושם בהערה קמ) לגבי היתר השימוש במעלית שבת שדומה לשימוש במסוע או במדרגות נעות. 2 נחלקו הפוסקים באשר לחיישנים. ראה תחומין (כג עמ' 285) מאמרו של הרב אלישיב קנוהל שמסכם השיטות. שיסוד הדיון הוא אם הפעלת חיישן היא פעולה גמורה ואסורה בשבת או שמא זה נחשב רק מעשה בגרמא (ומותרת רק במקום הפסד לדעת הרמ"א). וראה שם (עמ' 279 הערה 2) הערת הרב ישראל רוזן לאסור שימוש בחיישנים בשבת מן הטעם שגם בפעולה עקיפה שמפעילה חיישן אלקטורני נחשב האדם כעושה פעולה. אמנם ראה שם (עמ' 277) מאמרו של הרה"ג שמואל הלוי ווזנר שהתיר ללכת ברחוב גם אם עובר במקום שיש עין אלקטרונית המדליקה נורה, כשיסוד ההיתר הוא שאין כאן פעולה של מלאכה כלל אלא רק הליכה 'לפי תומו'. ושם (עמ' 285 בהערה 14) מסייג הרב ישראל רוזן את היתרו של הגר"ש ווזנר שדווקא כאשר הנורה איננה בביתו. עיין עוד בדבריו של מו"ר הגרנ"א רבינוביץ בשו"ת "שיח נחום" (סי' כה עמ' 72) שהתיר לכתחילה כניסה ויציאה דרך דלת שנפתחת באופן אוטומטי ע"י חיישני תנועה הגורמות גם להדלקת נורות לד, הואיל והתנועה של האדם הינה בעצמותה פעולת היתר גמור ואין האדם עושה שום פעולה ישירה ואין בכך לא כוחו ולא כוח כוחו. עיינו שם בהרחבת הדברים. 3 יש להכיר מקרוב את פרטי המערכת כדי לבחון אלו אלמנטים נוספים מעורבים במערכת ומהו תיפקודם. בנושא כמו המסוע ייתכנו לחצני חירום ולחצני START וכדו', ואולי אלמנט סיפרור לכמות האנשים. כמו כן, אולי יש חיישן עומס-יתר שעוצר את המסוע (כמו במעלית). וא"כ, מה קורה אח"כ? האם יש צלצול שצריך להשתיקו? ואם עומס היתר משתחרר - האם זו הפעלה אוטומטית מחדש או נדרשת פעילות ידנית, וכל כיו"ב.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
