שנת תשע"ד | שבת פרשת מצורע

פרשת השבוע: ירושלים יש רק אחת

תיאור הנס הגדול, של הצלת העיר שומרון וממלכת ישראל מידי הארמים, בימי אלישע הנביא, נקראים בהפטרת פרשת מצורע (מלכים ב').

חז"ל מזהים את ארבעת האנשים כגחזי ושלשת בניו ה"חמדנים" שנענשו בצרעת, בפסוק הפותח את הפרשה:

"וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ" (ז' ג).

אם כך, מדוע ישבו ארבעת המצורעים מחוץ לעיר בזמן מלחמה? מדוע שולחו מן העיר?

במשנה מצינו: "עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות... עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ..." (כלים פרק א משניות ו- ז).

לפיכך ברור מדוע גורשו המצורעים אל מחוץ לחומת שומרון.

דא עקא, שהר"ש משאנץ ובעקבותיו רבי עובדיה מברטנורה - מפרשי המשנה, מסבירים: "בית מושב עיר חומה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון" ומביאים ראיה לכך מלשון מדרש ההלכה על ספר ויקרא – הספרא. והסיבה לכך היא, שיהושע בן נון הוא זה שקידש את ערי החומה שהיו בדורו ונתן להם דינים של "מחנה ישראל".

אם כך קשה, הרי העיר שומרון נבנתה בימי עמרי אביו של אחאב מלך ישראל, כמו שמפורש בכתוב:

"בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים: וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן" (מלכים א  ט"ז כג-ד)

ואם כך, לא הייתה מוקפת חומה מימי יהושע בן נון ולמה שולחו המצורעים ממנה?

יתכן שבגלל קושיה זו הרמב"ם בפירושו למשנה לא הזכיר את התנאי של מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.

מכל מקום עלינו לענות על השאלה לפי שיטת הר"ש משאנץ והברטנורה.

נביא שני תירוצים שונים שכל אחד מהם הוא חידוש בפני עצמו.

א.  הסברו ה"מקור ברוך": (ח"ב סכ"ב) "ולכן נראה דמלכי ישראל רצו לנהוג בשומרון קדושה כמו בירושלים, וממילא פשוט דגם לא קידשו שערי שומרון וכשערי ירושלים שלא נתקדשו".

לפי דבריו אנשי ממלכת ישראל לא רצו להכיר במרכזיותה של ירושלים ובייחודה ולכן נהגו בשומרון את כל מנהגי ירושלים.

ב. בעל "הכתב והקבלה" תירץ, ששומרון הייתה בנויה עוד מימי יהושע בן נון "ואפשר שמטעם זה, שינה המתרגם שם בתרגומו שתרגם ויקן את ההר שומרון וזבן ית כרכא [וקנה את העיר] דלשומרון [של שומרון] , וכן ויבן את העיר ובנא ית כרכא [ובנה את העיר שהייתה כבר בנויה והגדילה], ע"ש. הנה תרגם מלות ההר כרכא, שהיתה גם לפנים כרך אלא שהוא תיקנה יותר".

לפי זה נהגו אנשי שומרון כהלכה כשהוציאו את המצורעים מן העיר. חיזוק לדבריו ניתן למצא מפסוק אחר בספר מלכים, המתאר מאורע שהתרחש בימי יאשיהו והתקיימות נבואתו של איש האלקים שבא מיהודה, נבואה שבעקבותיה ביקש הנביא הזקן מבית אל, להקבר בקברו של איש אלקים זה (ונרחיב בענין זה בשבוע הבא, בלנ"ד).

וז"ל הפסוק: "וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא  מִשֹּׁמְרוֹן" (מלכים ב כ"ג יח).

מוכח ששומרון עמדה על תילה כבר מימי רחבעם וירבעם ועתה ניתן לומר שהייתה מוקפת חומה עוד מימות יהושע.

הבה נתפלל בחודש ניסן, כי נזכה שוב שעשר הקדושות של ארץ ישראל

יבואו לידי ביטוי מעשי, בב"א.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר