שנת תשע"ה | שבת פרשת בשלח

שו"ת במראה הבזק: שינוי נוסח התפילה למטרות קרוב

(מתוך ח"ה)

מינכן, גרמניה                                                           Munich, Germany

תשרי תשס"א

שאלה

השאלה היא בקשר לשינוי נוסח תפילה בבית הכנסת המרכזי במינכן. קיים בקהילתנו מצב מיוחד, שגורם לשאלה זו.

נוסח התפילה כרגע הוא נוסח ספרד.

רק חלק קטן מחברי הקהילה – רובם זקנים – יודעים בכלל להתפלל. רוב האנשים שבאים בחגים ולשמחות אינם יודעים להתפלל, וצריכים סידור ומחזור עם תרגום גרמני. הסידורים והמחזורים עם תרגום גרמני הם לפי מנהג אשכנז – (רובם לפי נוסח היידענהיים (רעדעלהיים)). חשוב לי גם, שלרוב המתפללים יהיה אותו סידור או מחזור, כדי שאוכל להודיע את מספר העמוד בקול רם.   

לאחרונה הוציאו מחדש מחזור עם תרגום רק לערבית ר"ה וי"כ בנוסח אשכנז – בתפילת ערבית השינויים אינם גדולים ולכן השתמשנו בהם בשנה שעברה. במיוחד האנשים שאינם יכולים להתפלל, שמחו שמחה גדולה.

רצוני להוסיף עוד מספר נקודות:

1.   לפני שלושים שנה כן התפללו נוסח אשכנז בבית הכנסת שלנו וזאת למרות שרב המתפללים היו מפולין ולא מארץ אשכנז. אינני יודע מדוע שינו את הנוסח.

2.   שמעתי – אבל לא ראיתי – ואינני יודע מאיפה שמועה זו נובעת, שיש פסק שבארץ אשכנז צריכים לשמור על מנהג המקום ולהתפלל נוסח אשכנז.

3.   הצד החיובי בשינוי הנוסח יהיה כמו שהסברתי – לזכות את הרבים, לעזור  להרבה אנשים להתפלל – ולהם לא אכפת הנוסח. מצד שני בודאי אתקל בהתנגדותם של האנשים שאוהבים להתפלל נוסח ספרד, וביניהם יש אנשים שבאים כל יום להתפלל.

4.   ברצוני לציין שיש בעיר מנינים המתפללים נוסח ספרד, אם יש אנשים שלא מוכנים לנוסח אשכנז. 

תשובה

בבית-כנסת חדש יש לקבוע נוסח-תפילה כנוסח-התפילה של רוב המתפללים¹. לאחר שנקבע נוסח מסוים, אין לשנותו (בדרך כלל) כל עוד נשארו ולוא מעטים מן המתפללים שנוהגים בו².

במקרה שלכם יש לנסות לברר למה בית-הכנסת שינה את נוסח-התפילה בעבר מנוסח אשכנז לנוסח ספרד³, ואם אין מצליחים לברר את סיבת השינוי, נראה שיש לקבוע את הנוסח הנהוג עכשיו כמנהג בית-הכנסת⁴, ולנסות למצוא פתרונות אחרים מאשר לשנות לנוסח אשכנז⁵.

ואולם אם לא נמצא פתרון מעשי אחר מאשר להחזיר את נוסח אשכנז, נראה שיש לעשות כך, הואיל ויש כאן צורך גדול של קירוב רחוקים⁶. והגבאים, עמותת בית-הכנסת או הרב⁷ יכולים להחליט על שינוי זה חרף התנגדותו של חלק מציבור המתפללים⁸.

עם זאת יש להקפיד שלא לגרום מריבות בציבור, ולדבר ב"דרכי נועם" עם אלה שמתנגדים לשינוי, ולהסביר להם את חשיבות העניין⁹.

_____________________________________________________

¹  היינו לפי הנוסח שבו נוהג רוב המתפללים, ולא שיחליט הרוב להנהיג נוסח שאינו לפי מנהגם, שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ז סי' ד). לגבי השאלה באילו מתפללים יש להתחשב, נראה שיש להתחשב רק באלה שמתפללים בבית-הכנסת באופן קבוע, וגם משלמים דמי-חבירות, אם נהוג שם תשלום כזה [ואולי זוהי כוונת ה"מנחת יצחק" שם בכותבו שהקובע הוא "המציאות של נוסחאות המתפללים של חברי הקהילה"].

²  שו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' כא), "דהדין של מנהג חל על המקום כל זמן שיש שם קהל", אף כי בסוף תשובה אחרת (או"ח ח"ד סי' סה) מודה המחבר שיש להסתפק קצת בנקודה זו, כאשר "ידעו ובנו בית הכנסת גם אדעתא דאלו שיבואו אח"כ שאפשר שיהיו מרובין".

³  שהרי אם שינו מסיבות לא נכונות, נראה פשוט שיכולים לחזור לנוסח אשכנז.  ועיין מעין זה בשו"ת "ציץ אליעזר" (חי"ד סי' יג אות א ד"ה וכך) בשם בעל "מלאכת שמיים" לגבי מקום שבו נהגו, שרק אבל אחד אומר קדיש, וכנראה שינו לנהוג שכולם יאמרו קדיש ביחד, שכותב "וע"כ יצוה מר על השואלים בזה שיחזרו להמנהג".  [ואמנם יש לדחות ולומר ששם התנגד מפני שחשב את המנהג הקודם ליותר נכון, אבל מ"מ יותר נראה שם שהתנגד מצד עצם שינוי המנהג מקדמותו].

⁴  שהרי כרגע נוסח זה הוא המוחזק, ויש להניח שנהגו כהלכה כאשר שינו לנוסח ספרד.  באשר לשמועה שבגרמניה יש להתפלל דוקא לפי נוסח אשכנז, לא ידוע לנו דבר לגבי פסק זה, ונראה לצערנו ששייכים בנדון דידן דברי ה"חק יעקב" (על שו"ע או"ח סי' תסח סק"ט) שפסק לעיר ווינה, בירת אוסטריה, שלאחר שנתבטלה הקהילה, נתבטל מנהגם (מובא שם ב"אגרות משה" או"ח ח"ב סי' כא).

⁵  כגון לחפש סידורים בנוסח ספרד עם תרגום לגרמנית.  ואולי ניתן להחזיק בבית-הכנסת גם סידורים בנוסח ספרד וגם סידורים בנוסח אשכנז (עם תרגום), כאשר שליח הציבור יתפלל לפי נוסח ספרד, אבל הרב יכריז מספרי העמודים לפי שני הסידורים, ואולי ניתן לצלם קטעים מן התרגום לגרמנית ולחלקם לקהל.

⁶  בשו"ת "חלקת יעקב" (סי' לו במהד' תל אביב תשנ"ב, במהדורות קודמות ח"א סי' עט אות ב) התיר לשנות נוסח-התפילה כדי שיתפללו "ברוב עם הדרת מלך  ו... ירבה בשם תורה ותפילה".  וכל שכן בנדון דידן של קירוב רחוקים שגובל בפיקוח-נפש רוחני.  בשו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' לה) התיר לשנות נוסח תפילת אבות בגלל צחות הלשון והבנת התפילה.  אמנם, יש להעיר שלדעתו אין בשינוי נוסח משום אל תטוש תורת אמך, נקודה שאינה מוסכמת בין הפוסקים, עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ו סי' י אות ב והלאה).   בנדון דידן יש עוד סניפים להתיר, שהרי כתבת, שמלכתחילה התפללו בנוסח אשכנז, ולא ברור, למה שינו לנוסח ספרד, ואולי השינוי היה שלא כדין. ויש להוסיף של"אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' כד) תמיד מותר לאשכנזי לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז, גם בלי סיבה מיוחדת. אולם לשו"ת "דברי חיים"  (ח"ב סי' ח) ראוי לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד (ע"פ האר"י ז"ל), אבל לא להיפך.

⁷  היינו כל מי שמוסמך מטעם בית-הכנסת להחליט בעניין נוהלי המניין.

⁸  כמופיע שם בשו"ת "חלקת יעקב" דלגבאי בית-הכנסת יש מעמד של ז' טובי העיר (שם אות ז) והם יכולים להחליט גם בניגוד לרצונם של אלה שתרמו לבניין בית-הכנסת (שם אות ב). דיון יותר מפורט בעניין זה מופיע במאמרו של הרב שילה רפאל ב"תחומין" (כרך יא עמ' 87 - 91), ומשם ב"משכן שילה" (עמ' שסב - שסח). ועיין ב"אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' כא) שדורש הסכמת רב הקהילה ("אדם חשוב") וגם הסכמת רוב הקהל, "דהמיעוט אף בצירוף הרב אין מועיל תקנתם כלום".  למעשה נראה שהקובע בשאלת שינוי מנהגי בית-הכנסת הוא הנוהג הקיים, או תקנון בית-הכנסת, אם קיים בזה.

⁹  ובוודאי שיש להשאיר בבית-הכנסת גם סידורים בנוסח ספרד לכל מי שירצה להמשיך להתפלל בנוסח זה.  אבל על שליח- הציבור מוטל להתפלל כנוסח הציבור גם אם כשלעצמו הוא מתפלל בנוסח אחר, כמבואר בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' לג סוד"ה הנה).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר