שנת תשע"ו | שבת פרשת נח

פרשת השבוע: על צדיקות, תמימות, חסידים וישרים

בדברינו לפרשת חקת תשעה, הבאנו את דברי התלמוד הירושלמי, שרש"י ועוד ראשונים צעדו בעקבותיו, כי משפחת שאול בן קיש זכתה למלוכה כיון שהיו מאירים את המבואות האפלים.   ננסה לברר בעקבות מי הם הלכו?

הגדרת מדרגתו הרוחנית של נח מופיעה בתחילת הפרשה:

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו' ט).

 השבוע נבדוק מהי משמעות הכינויים: "צדיק ותמים"? ונשווה אותם, בעקבות חז"ל, לכינויים להם זכה אברהם אבינו.

יש המסבירים כל ביטוי: "צַדִּיק" ו"תָּמִים" בפני עצמו- "איש צדיק במעשיו, תמים בלבו" (אבן עזרא).

לפירוש זה ה"צדיק" מתייחס למעשים וה"תמים" לכוונות ולמחשבות.

כך גם הסביר הספורנו: "צדיק במעשה, תמים במושכלות".

מקורה של גישה זו בברייתא, שמסבירה: "ואף נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים" (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ב ד"ה ר' יוסי). כלומר, צדיק במעשיו ותמים בגופו, שהרי נולד מהול ולא היה זקוק לתיקון.

לעומתם, יש המסבירים ב'חדא מחתא'- "איש צדיק תמים היה - יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להנצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע" (רמב"ן).

לפי כל ההסברים, נשאלת השאלה: מדוע לא הצליח נח להציל את אנשי דורו או לפחות למה לא ניסה להצילם?

לפי הדעה במדרש הדורשת את הביטוי: "ְּבְּדֹרֹתָיו" לגנאי, "לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" (רש"י), התשובה ברורה.

אומנם, לפי הדעה החולקת, הדורשת אותו לשבח, צריך עיון.

אדמו"רי שושלת גור ניסו ללכת, האחד העקבות השני, ולהסביר את העניין.

ה"שפת אמת" (תרנ"ב), מביא את דברי הגמרא: "אמר רב נחמן בר יצחק: אף אני אומר: לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה. צדיקים לאורה - דכתיב (תהלים צ"ז) אור זרע לצדיק, ולישרים שמחה דכתיב - ולישרי לב שמחה" (תענית טו ע"א).

השפת אמת מסביר כי המדרגה של 'צדיק' שייכת למציאות הרוחנית של אחרי חטא אדם הראשון. אחרי האכילה מעץ הדעת טוב ורע יש צדיקים-טוב ורשעים-רע, כמו שהיו בדורו של נח. לעומת נח, האבות שנקראו ישרים, הצליחו לחזור ולהגיע למדרגה שלפני החטא. לכן הם היו במדרגה של "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".

כך הוא מסביר גם את המעבר מיום הכיפורים לסוכות. ביום הכיפורים כל אחד מנסה להיות צדיק אבל בסוכות אפשר להגיע אל השמחה. ביום הכיפורים אנו מנסים להדמות למלאכים מכמה וכמה בחינות, אבל בסוכות אנו חיים בתוך העולם הזה, כשמעלינו פסולת גורן ויקב. לפי דבריו, המדרגה שאפשר להגיע אליה בסוכות הרבה יותר גבוהה. איך אפשר להגיע לשם?

בעל ה"לב שמחה" (נכדו של ה"שפת אמת") מביא את דברי הזוהר: "אלא ודאי נח דחיל על גרמיה" (פרשת נח דף סח עמוד א). לפי זה, נח שהיה צדיק תמים, חשש שמא הקשר עם בני דורו ישפיע עליו ועל בני ביתו לרעה.

לעומתו, מסביר בעל ה"שפת אמת": אברהם אבינו היה "חסיד". מה הגדרתו של ה"חסיד"? לדבריו: "איזה חסיד המחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת הדין שמסר נפשו..." (תרמ"א).

המדרש משווה בין נח לאברהם.

"ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, כמו שנאמר "את האלהים התהלך נח", ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני כמו שנאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז א) (בראשית רבה פרשה ל ד"ה י).

מסביר ה"שפת אמת" (תרנ"ד) כי אברהם, במסירות הנפש שלו, הסתובב במבואות האפלים כדי לנסות ולהביא את האור גם לשם, ולכן נבחר להוביל את הציבור, מה שנח לא זכה לו. אם כך החסיד, הישר עולה במדרגתו על הצדיק תמים. החסיד הישר הוא האתרוג שמעלתו היא גם בכך שהוא מצטרף אל הערבה ובזכות זו הוא עוד יותר מתעלה וזוכה להנהגה.

אם נחזור שוב אל יום הכיפורים ואל חג הסוכות נוכל להדגיש מחדש את המסר. בערבו של יום הכיפורים, על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, לא בדיעבד אלא לכתחילה, כדי שנוכל לעבור ממדרגת "אור זרוע לצדיק" למדרגת "ולישרי לב שמחה". ממצב של ניסיון להדמות למלאכים נעבור למצב של אגודה אחת עם הערבות.

נזכור ונפנים את המסר שהרב צבי יהודה הכהן קוק בנו של "מלאכים כבני אדם" חזר ודרש בפני תלמידיו: "עם אתרוגים לבד אי אפשר לקיים אף מצווה, עם ערבות לבד אפשר ללכת אחרי הנביאים". נוסיף על כך שהדרך המומלצת היא כששניהם יחד (עם הלולב וההדס)

דווקא בימים קשים אלה, בימים של משפחות ובודדים שנרצחו, ילדים וזקנים שנפצעו, נזכיר את כוחה של האחדות בין כל היהודים כדי שנוכל לחזור למצב של וליהודים הייתה אורה בזכות לך כנוס את כל היהודים.  גם את אלה שנראה לנו שהם במבואות האפלים. 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר