|
 שנת תשע"ו | שבת פסח - אחרי מותחמדת דף היומי: תנאי בלי סיבה - האם קיים?הרב עקיבא כהנאבמשנה ובגמרא (מח ע"ב – נ ע"א) מובאים מספר מקרים שבהם האשה מתקדשת על דעת דבר מסויים שלא מתקיים, והאשה אינה מקודשת, אפילו אם אומרת אחר כך שהיה בליבה להתקדש למרות שתנאה לא התקיים. הירושלמי (קידושין ב, ב) מברר בכל מקרה שבו יש תנאי ביניהם על מה הייתה ההקפדה של האשה שגורמת לה לרצות יותר בקידושין מאשר בדבר שאותו היא התנתה. לדוגמא: "ניחא כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן? יכולה היא מימר: 'לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי", כלומר, אמנם יש נשים שמעדיפות להנשא לכהנים, אך יש נשים שאומרות שאינן רוצות אדם עם 'רוח גדולה עלי', ומעדיפות דווקא לוי או ישראל, כך הירושלמי מבאר את כל המקרים המופיעים במשנה. בית שמואל (לח, מד) הביא את דברי הירושלמי וכתב שלפי דבריו אם אין לאשה קפידא היא מקודשת למרות ששינו את התנאי, ולכן הוא ביאר בכל מקרה על מה הקפדת האשה. אומנם לגבי מי שמתנה שקוראים לו יוסף, הוא כותב שאין לו הסבר מה יכולה להיות סיבת הקפדה של האשה. אמנם, ערוך השלחן (לח, פד - פו) חלק עליו ואמר שוודאי שכל תנאי שאדם מתנה, יש לו איזה רעיון ומחשבה מה מפריע לו, ומדוע שנכנס לדעתו, ונאמר שאין לו קפידא, והרי "בכל תנאי שהאדם מתנה יש לפי דעתו איזה קפידא אף שלרוב אנשים אין זה קפידא, יהיה איזה קפידא שיהיה, כיון שהתנה כן בהכרח שיקויים התנאי", כלומר, גם אם אין קפידא אם זה מה שהוא התנה צריך לקיים. וכתב שכן משמע מרש"י (מט ע"ב ד"ה בן כרך) שכותב שגם אם אין הקפדה, עדיין יש לבטל את המעשה, כי כך האדם התנה. ופירוש הירושלמי לדעתו הוא לא שצריך לחפש קפידא, שהרי מי שהתנה צריך לקיים את תנאו, אלא שהירושלמי רוצה להראות לנו שבכל דבר ניתן למצוא קפידא, גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון. ניתן היה לבאר (על פי דברי המהרש"א בדף מט ע"ב על רש"י) שהירושלמי מבאר מדוע במקרים כאלו זה לא נחשב שהבעל הטעה את האשה לשבח, שאז לדעת רבי שמעון האשה מקודשת בכל מקרה, והירושלמי מסביר שזה שייך רק באפן של רווח ממוני שאז האשה וודאי שמחה להתקדש גם בסכום גדול יותר, אבל במקרה שבו יש תנאי על האדם עצמו הרי שלא ניתן לומר שזה נחשב לשבח, מטעם שכל אשה רוצה משהו מסוים.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
