שנת תשע"ו | שבת פרשת בחוקותי

פרשת השבוע: הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים

על ל"ג בעומר ומשמעותו לדורנו

(לע"נ א"מ הכ"מ ר' אליהו כרמל ז"ל)

על הפסוקים הפותחים את פרשתנו "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו ג-ה), מובא במדרש:

"א"ר אחא בן אלישוב חוקים שמביאים את האדם לחיי עולם הבא. הה"ד "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ד' ג), הוא שעוסק בתורה שהוא עץ חיים שנא' עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי פרק ג' יח) , תני בשם ר' אלעזר הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים אמר להם הקדוש ברוך הוא אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסייף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם והיכן הוא משמען של דברים שנאמר "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג'  ד),  את דרך זו דרך ארץ ואח"כ עץ החיים זו תורה" (ויקרא רבה (וילנא) פרשת בחקותי פרשה לה  ו).

ננסה להבין את פשר המדרש בהקשר של ל"ג בעומר, שעם ישראל מציין השבוע.

הדמויות העומדות מאחורי יום זה, הן בוודאי רבי עקיבא ותלמידיו – הלוחמים של בר כוכבא ורבי שמעון בר יוחאי, תלמידו.

אנו חייבים לשאול את עצמנו, האם ביום זה אנו מחזקים את מורשתם ועמלים בתורתם?!

המדורות הדולקות ברחבי הארץ בליל ל"ג בעומר, מעסיקות את בני הנוער בימים שבין אסרו חג פסח לבין ל"ג בעומר. האם העיסוק באיסוף העצים (שחלקם נלקחים ללא רשות הבעלים, ובחלקם עוברים על איסור בל תשחית), מחזק את יראת השמים של הנערים? האם הם מתחברים יותר בעקבות כך עם תורתם של התנאים הללו? האם זיהום האוויר משתלב עם רוחניות? האם התועלת שבמדורות (אם יש תועלת) שווה את הסכנה (כל שנה הרבה נפגעים מהמדורות, ר"ל)?

לענ"ד יש למלא לילה זה בתוכן אחר לחלוטין. נציע כמה הצעות:

א.   רבי עקיבא עודד את תלמידיו להילחם עבור עצמאותו של עם ישראל בארצו. הם למדו ממנו את הנכונות 'למות' באוהלה של תורה ואת מסירות הנפש לקיום המצוות בשילוב עם הנכונות למסור את הנפש במלחמה כנגד אויבי ישראל למען השגת עצמאות.

כתיקון, נציע כי בליל ל"ג בעומר, יקיים כל ציבור לומדי התורה על כל מגזריו "משמר" – לילה שכולו תורה, שיוקדש לבירור והעמקה בסוגיות אלה. בלילה זה יעלו על נס את הגיבורים שידעו לשלב את מלחמת  התורה עם המלחמה באויב כמו תלמידי יהושע בן נון, כמו תלמידי דוד המלך, כמו תלמידי רבי עקיבא – רבו של רשב"י.

ב.    רבי שמעון בר יוחאי לימד את עם ישראל להעמיק בלימוד התורה גם בתחום המחשבתי-אמוני.

עידוד החזרה לעיסוק בתחום האגדה (שגם רבי עקיבא רבו היה אחד מתומכיו, עיינו חגיגה י"ד ע"א ואכמ"ל) בנוסף ללימודי ההלכה למעשה, גם הוא צריך לעלות על סדר היום של עולם התורה ביום מיוחד זה – ל"ג בעומר.

ג.    תלמידי רבי עקיבא נגפו, כנראה במלחמה כנגד הרומאים, בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה – בעיית דרך ארץ. בימי ספירת העומר נוהג עם ישראל מקצת מנהגי אבלות בגלל אסון לאומי ורוחני זה. מסירות הנפש של רבי עקיבא ורעייתו רחל למען לימוד התורה, (שבאה לידי ביטוי בעשרים וארבע שנים של בדידות כדי לטפח עשרים וארבע אלף תלמידי חכמים) כמעט ירדה לטמיון בגלל מחלוקות ושנאת חנם שגם החריבו את בית המקדש השני שבעים שנה קודם לכן.

לכן, דווקא ביום זה, ראוי שיפעלו בכל בתי המדרש (לאו דווקא סביב המדורות) כדי לכבות את אש המחלוקת שאכלה ואוכלת כל חלקה טובה.

כך נביא לידי מעשה את המלצת המדרש על תחילת פרשתנו, בו פתחנו את דברינו, נזכה לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים ונזכה לברכות הפותחות את פרשת בחוקותי.

הבה נתפלל כולנו כאחד, שנזכה ונראה את הסיבות שגרמו לחורבן, נעלמות

ונזכה כולנו במהרה בימינו לגאולה שלמה!

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר