English | Francais

Search


שנת תשס"ז | שבת פרשת נצבים וילך

שו"ת במראה הבזק



ניו יורק, ארה"ב New York, USA
תמוז תשס"ד

ביצוע עבודה בידי גוי על דעתו בראש השנה

שאלה
בחברה אמריקאית בבעלותו של יהודי עובד גוי. תפקידו של הגוי הוא ללמד חנויות תכשיטים בארה"ב כיצד למכור ביתר יעילות. לשם כך קובע העובד הגוי באופן עצמאי פגישות, ומתאם תאריכים שבהם הוא מגיע לחנויות הנ"ל לשם הדרכה ולימוד השיטה. התשלום בגין העבודה הנ"ל מועבר לחברה האמריקאית בבעלותו של היהודי.
העובד הגוי קבע לעצמו תאריכים להדרכת רשת חנויות גדולה מאוד בבעלות גויים בימי ראש השנה, לקראת עונת "ימי אידם" הקרבה, ומתוך כוונה טובה שלח לבעל החברה היהודי הודעה ובה הוא מציין בפניו עובדה זו ושואל אותו אם זה בסדר.
מה על בעל החברה היהודי לעשות? מדובר בחברה גדולה מאוד ובהפסד מרובה.

תשובה
מעיקר הדין1, ניתן לאפשר לעובד הגוי לקיים פגישות בראש השנה עם חברות של גויים, כאשר הגוי לא היה מחויב לקבוע הפגישה דווקא בתאריך זה. ומכל מקום, לכתחילה ראוי לנסות לדחות את הפגישה ליום חול2, בפרט כשהיהודי מקבל שכר עבור הפגישות שהתבצעו בשבת3.

____________________________________________
 

1 כלל מפורסם בהלכות שבת (שו"ע או"ח סי' רמד, סי' רמז ועוד) שכאשר גוי מחליט "אדעתא דנפשיה" (על דעתו) לעשות מלאכה בשבת, אין בזה איסור גם אם בעל הבית הוא יהודי, ואם כן בנדון דידן לכאורה פשוט הדבר להיתר. אך נראה שהמקרה שלפנינו הוא חמור יותר, כיוון שאין מדובר בעבודה אקראית קצובה שקיבל הגוי לעשות (כגון שהיהודי מבקש מהגוי שיתפור לו בגד וכיו"ב), אלא זהו תפקידו הקבוע של הגוי להדריך חנויות תכשיטים, ונחלקו הרמב"ם והראב"ד אם גם כאן שייך ההיתר הנ"ל שעושה אדעתא דנפשיה. דעת הרמב"ם להתיר אף בכגון זה, ודעת הראב"ד לאסור, משום שזהו תפקידו היומיומי, ונמצא שכשהוא עושהו בשבת יש גם רווח ליהודי; וייתכן שגם למחרת יתבקש הגוי לעשות מלאכה, ואלמלא היה עושה את המלאכה בשבת היה פנוי לעשות את המלאכה החדשה שנתבקש לעשות (במקרה שברור שיהיו לו מלאכות אחרות לעשות ביום חול, ויועיל הדבר שיעשה את המלאכה בשבת, גם הרמב"ם מודה שהדבר אסור). ופסק המחבר (שם סי' רמד סע' ה) בסתם כדעת הרמב"ם, והביא את דעת הראב"ד כדעת "יש מי שאוסר". ונמצא שוודאי ניתן לסמוך על דעת הרמב"ם, ובפרט שבעצם המלאכה שעושה הגוי (להדריך חנויות תכשיטים) אין איסור ברור.
2 עיין בשו"ת "חתם סופר" (או"ח א, סא) שנשאל בעניין מעין זה וכתב שלפעמים ראוי להחמיר משום מראית עין וחילול השם גם כשהדבר מותר מעיקר הדין; ונראה שבמקרה שלפנינו, שעושה רושם שהגוי בעצמו הרגיש בבעייתיות הקיימת בדבר, לכתחילה יש לדחות את הפגישה, כשהדבר אפשרי בנקל.
3 לכאורה קיים איסור לבעלים היהודי לקבל שכר עבור מלאכת הגוי שנעשתה בשבת, ולפיכך יש ליצור לכתחילה מצב שהשכר יהיה גם על מלאכות שלא נעשו בשבת (ארגון הפגישה, הטרחה הכרוכה בפגישות וכיו"ב). מלבד היתר זה של "הבלעה" קיימים צדדי היתר נוספים בעניין שכר שבת, ראה הרחבה בעניין בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה לז).

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.