שנת תשס"ו | שבת פרשת נשא

שו"ת במראה הבזק

מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
אדר, ה'תשנ"ו

בן ארץ-ישראל השוהה כבר עשר שנים בחו"ל, דינו לעניין יו"ט שני, כשמבקר בישראל
שאלה
לפני כעשר שנים יצאתי לשליחות רוחנית בחו"ל. בחמש השנים הראשונות שמרתי יו"ט שני לחומרא ע"פ פסק הגר"ש גורן. לאחר מכן החלטתי לנהוג כבני המקום, בני חו"ל, לענין זה.
לקראת פסח הקרוב אשתי ואני מתכוונים להגיע לביקור בישראל, זו פעם ראשונה בחג בעשר השנים האחרונות. ילדינו גרים באופן קבוע בישראל, יש ברשותנו דירה בארץ, שאנו מבלים בה לפחות חופשה אחת כל שנה.
מה דיני בפסח הקרוב, לענין יו"ט שני? אודה לכם באם תתייחסו בשאלתכם גם לעניין העקרוני, גם לגבי תפילה והנחת תפילין באסרו חג וגם לענין אכילת חמץ באיסרו חג.

תשובה
דין בן חו"ל הבא לארץ-ישראל לא נתפרש בשו"ע.
יש אומרים[1] שיעשה רק יו"ט אחד, כדין בני א"י, אף-על-פי שדעתו לחזור לחו"ל, ויש אומרים[2], שינהג כל דיני יו"ט שני מכיוון שדעתו לחזור לחו"ל. לכן נראה שהרוצה לסמוך על הפוסקים כדעה הראשונה ולנהוג כבן ארץ-ישראל, יש לו אילנות גבוהים להתלות עליהם[3], וגם הרוצה להחמיר[4] יעשה זאת רק בדברים שחיובם מן התורה כגון אכילת כזית מצה ביום שני של פסח, אבל לא יברך "על אכילת מצה", שכן גם בזה יש לכמה שיטות איסור דאורייתא[5] בברכה לבטלה. כמו כן לא יעשה מלאכות האסורות מדאורייתא, ולא יאכל חמץ. יתפלל כבני א"י, מכיוון שחיובן הוא רק מדרבנן[6]. ביו"ט שני האחרון יניח תפילין.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] שו"ת "חכם צבי" (ת' קסז), שו"ע הרב (או"ח סי' תצו סעיף יא בדעה ראשונה).
[2] שו"ע הרב (שם שם יא), "משנה ברורה" (סי' תצו ס"ק יג), ועיין "מנחת שלמה" (סי' יט סע' ח).
[3] רבו הפוסקים, וביניהם הגר"מ אליהו, הראשל"צ, שמי שיש לו דירה קבועה בארץ, דינו כבן ארץ-ישראל, מה עוד שהנך מגדיר עצמך עדיין כשליח, ועל כן נקטנו לשון זהירה זו, והמיקל יש לו על מי שיסמוך. עיין בספרו של הרה"ג נתן צבי פרידמן "נטע מטעי" הממליץ לכל אורח בארץ להתנהג כבן א"י, וכפי שהורה רבה של ירושלם הרה"ג שמואל סלנט. אמנם עיין בהערות הרה"ג ר"א נבנצל רב העיר העתיקה בהסכמתו לספר "השתנות הטבעים" לרב נריה גוטל, שלדעתו כיום לא היה מורה כן, מכיוון שבזמננו רבו מאד התיירים, והוי כמו כהנים וישראלים בעיר אחת שאלה מטמאין למת ואלה אין מטמאין.
[4] וידע שיש בזה גם הליכה לקולא באיסורים אחרים, כמו, פגיעה בכבוד ארץ-ישראל, ואיסור "אגודות אגודות" ביחוד כשמניני יו"ט שני בארץ בפרהסיא ובצורה בולטת, הנן בעייתים מן הבחינה הלכית.
[5] רמב"ם (פ"א הל' ברכות הל' טו). ועוד, דכלל בידנו, דספק ברכות להקל.
[6] שו"ת "חכם צבי", שם.
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר