|
 שנת תשע"ח| שבת פרשת כי תצאהלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'עורך: הרב הדיין עקיבא כהנא ,חוקר במכון משפט והלכה בישראלאחריות מפקח בניה לכשלים בבנייה תקציר המקרה: התובע שכר את הנתבע שהוא מהנדס במקצועו על מנת שיפקח על שיפוץ ביתו במהלך העבודות נפצע אחד הפועלים, שלא היה מבטוח על ידי הקבלן ותבע פיצוים בבית המשפט מהתובע. התובע דורש מהנתבע שהוא מפקח לשפות אותו על התביעה וכמו כן לקחת אחריות כספית על ליקויים שנמצאו בעבודת הקבלן. לטענת הנתבע אין זה מתפקידו לדאוג לביטוח הפועלים, וכמו כן הוא התריע על טיב הבנייה והתובע בחר להמשיך למרות שטיב הבנייה היה ירוד, התובע מכחיש שהיה דבר כזה. פסק דין: על התובע למצות את ההליכים בתביעת הנזיקין מול הקבלן, ולאחר מכן בית הדין ידון בטענותיו כנגד המפקח, כמו כן המפקח מחויב בהשבת מחצית שכרו בסך 2,500 ₪. נימוקים: א. היסודות ההלכתיים לחיוב מפקח שהתרשל ישנם כמה מקורות חיוב לחייב מפקח בנייה- 1. חיוב מדיני שמירה - מפקח הינו שומר שהתחייב לשמור על בנייה שתהיה בשלימות, וניתן לחייבו על פשיעה, וכמו כן גם על נזקי גרמא (לדברי החתם סופר ה, קמ). למעשה לא ברור שקיים כאן חיוב בשמירה משום שמדובר כאן על קרקעות, ואף ששיטת הרמב"ם (שכירות ב, ג) היא שיש לחייב שומר בקרקעות על פשיעה. ושולחן ערוך (סו, מ) הביא את שתי הדעות בעניין זה. והש"ך והתומים נחלקו האם לפסוק כרמב"ם או כחולקים עליו. למרות זאת, דעת ה'אמרי בינה' (פסח ה) שגם שומר שפטור מחיובי שמירה, חייב בדיני שמים. 2. חיוב מטעם הסתמכות על דברי המפקח - לפי ההלכה איש מקצוע שסומכים על דבריו ויודע זאת, וכתוצאה מהתרשלות שלו נגרם נזק, הוא חייב לשלם (שו"ע חו"מ שו, ו), אמנם לדעת הרב גדעון פרל (שערי צדק חלק ו) לא ניתן לדמות איש מקצוע כמו שולחני שטעה למפקח, משום שמפקח אינו עושה מעשה, אך נראה שלהלכה הדברים דומים, ואכן יש לדמות בין המקרים ולחייב את המפקח, זאת אך ורק במקרה שבו הוא נתן אישור מפורש לליקוי מסוים בבנייה. במקרה דנן המפקח הכחיש את טענת התובע שאישר באופן מפורש את ליקוי הבנייה. 3. אחריות הפועל לנזקים שנגרמו ממעשהו - ניתן לחייב מפקח בנייה גם לאור הגמרא (ב"מ עג) שניתן לחייב אדם שהתחייב לקנות יין בזול, ופשע ולא עשה זאת, הריטב"א מסביר שם שחיוב זה הוא מדין ערב, שסמך עליו המשלח, נתיבות המשפט בכמה מקומות פסק כשיטת הריטב"א שיש לחייב במקרה כזה, גם כשמדובר על רווח שנמנע על ידי מעשה השליח. אמנם, הרשב"א הר"ן והנימוקי יוסף ועוד ראשונים הסבירו שמדובר בגמרא אך ורק כשהתנו מראש ביניהם שהשליח יהיה חייב בתשלום אם לא יקנה. כך גם החזון איש (כב, א) הנצי"ב (משיב דבר ג, טו) והאמרי בינה (הלואה לט) חלקו על הנתיבות וסברו שאין לחייב במקרה כזה. אמנם נראה שמחלוקת האחרונים הזו היא רק לגבי הפסדים שאינם תוצאה ישירה ממעשה השליח, אך הפסדים ישירים ממעשה הפועל, מוסכם על כולם שיחייבוהו, במקרה שהנזק נגרם בגרמא דעת החתם סופר (חו"מ קמ) לחייב, אמנם נראה מתשובת הלחם רב (קפ) שחולק על דברים אלו, ולכן לא ניתן לחייב את המפקח מדין זה. 4. חיוב מצד המנהג - נראה מפםיקות בית המשפט שהמנהג במדינה לחייב את המפקח על כשלים, אמנם, במקרה שלנו אותו אדם אינו עוסק בפיקוח בדרך כלל, ורק ניאות להפצרות המזמין לפקח על הפרויקט, וכפי שכתב הריב"ש (תעז) מנהג חל על אדם שאינו מהתחום אך ורק אם הוא יודע על המנהג, ולכן המנהג אינו חל עליו, כמו כן יתכן שהמנהג הוא רק כאשר היה התייחסות חוזית לנושא וכאן לא היתה כזאת. ב. הסתפקות המפקח באמירה שהמצב לא תקין לטענת המפקח הוא הזהיר על הליקוי שבבנייה, והמזמין התעלם מהליקוי, בית הדין אינו מקבל את דבריו משום שהוא היה צריך להבהיר למזמין את חומרת הליקוי, בדומה להתראה שבה צריך המותרה לדעת מהי חומרת העבירה שעליה הוא רוצה לעבור. ג. האם המלצת המפקח על קבלן מהווה אחריות לעבודתו? המפקח המליץ לפני תחילת העבודות על הקבלן שגרם לליקויים, נשאלת השאלה האם המלצה זו מטילה עליו אחריות? ההלכה (שו"ע חו"מ קכט, ב) קובעת כי במקרה שאדם אומר על מישהו שיש לו כסף לפרוע הלוואה, ועל סמך זה אדם מלווה לו כסף, והסתבר בסופו של דבר שדבר זה לא היה נכון, הוא חייב לפצות את המלווה, ומפרש שם הגר"א שדין זה אינו מדיני ערבות אלא מדין נזק בגרמי. ערוך השלחן שם מסביר שדין זה נכון במקרה שבא הממליץ מיוזמתו והמליץ על חבירו שהוא יכול לפרוע הלוואה. אמנם מהדברי גאונים משמע שגם במקרה שהממליץ בא מיוזמתו והמליץ, רק אם המלוה אמר לו שהוא סומך על דבריו הוא חייב. אם הנתבע המפקח היה מתנה את עבודתו בכך שהמזמין יעסיק קבלן מסוים, שהסתבר שעבודתו גרועה הרי שיש לחייבו, אך במקרה שלנו הדבר מוכחש, ועל המזמין להביא ראייה שאכן זה המקרה. ד. מיצוי הליכים כנגד החייב העיקרי גם אם יש לחייב את המפקח, יש לראות בו לכל היותר ערב לליקויי הקבלן, ולכן יש לתבוע את הקבלן תחילה, לפני כן אין אפשרות לתבוע את המפקח. ה. הפסד שכר הפיקוח של מפקח כשיש ליקויים למרות שלא ניתן לחייב את המפקח על כשלים בעבודת הקבלן, הרי שיש להשיב את שכרו משום שעבודתו לא היתה כראוי, יש להשיב שכר חלקי, אמנם כחלק גדול מהחלק היחסי של הרכיב שבו התגלה ליקוי, כיון שעבודת המפקח היא לוודא שאין ליקוי בכל העבודה, לכן יש לחייב את המפקח להשיב חצי משכרו. ו. חיוב מטעם אחר ממה שנתבע התובע תבע נזקים שנגרמו מעבודה רשלנית של המפקח, בית הדין הגיע למסקנה כי יש לחייב את המפקח להשיב את שכרו, אך זו סיבה אחרת ממה שתבע התובע, לדעת רמ"א (חו"מ יז, יב) אין אפשרות לפסוק יותר ממה שתבע התובע, אמנם נראה שבמקרה זה ניתן לחייב, משום שהטעם הוא משום שהתובע מחל, וכאן נראה שהתובע לא מחל. כמו כן התשלום אינו יותר מהתביעה אלא מטעם אחר מזה שנתבקש על ידי התובע.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
כי תצא תשע"ח
כי תצא תשע"ח
