שנת תשס"ו | שבת פרשת שלח

שו"ת במראה הבזק

ונציה, איטליה Venice, Italy
אייר, ה'תשנ"ח

חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל

שאלה
באיטליה, בזמן השואה ניסו כמה יהודים להציל נפשם באמצעות "שמד" ר"ל.
בזמן האחרון הגיעו אלי כמה בחורות שאימן השתמדה ר"ל בזמן השואה, האמא איננה רוצה לחזור ולחיות כיהודיה אבל הבת מרגישה נקיפות מצפון ורוצה לחיות כיהודיה.
לא תמיד חזרה זו מלווה בקבלת מצוות ולעתים כשהיא מלווה בקבלת מצוות הבחורה בכל אופן חיה עם אינו יהודי.
מה דינה של הבת? האם היא נחשבת כיהודיה או שהיא צריכה לעבור תהליך של חזרה ליהדות ואם כן האם זו גירות על כל פרטיה ודקדוקיה?

תשובה
יהודי שהשתמד, והוא רוצה לחזור בתשובה, צריך טבילה מדרבנן וקבלת מצוות בפני ג' (וכמובן גם מילה, אם הוא ערל)[1].
בני המשומדים נקראים אנוסים, וכשהם באים לחזור בתשובה, אין להודיעם מצוות קלות וחמורות ועונשן, ואין לבהלם, אלא יש למשכם בחסד, ואינם צריכים טבילה[2].
לכן, בת של משומדת המרגישה נקיפות-מצפון ורוצה לחיות כיהודיה, דינה כיהודיה לכל דבר, ללא צורך בתהליך גיור כלשהו, אפילו אין הרגשתה-החלטתה מלווה בקבלת מצוות או בפרישה מן הגבר הלא-יהודי שאיתו היא חיה. ובכל זאת רצוי שהרב יסביר לה בעדינות את חומרת העניין בחיתון עם אינו יהודי, ואת החשש של "כי יסיר את-בנך מאחרי"[3] - שהבן עלול לעבור אותם הקשיים שעברה היא עצמה.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] "נימוקי יוסף" ביבמות פ' החולץ, מובא ברמ"א יורה דעה (סי' רסח סוסע' יב). וראה ב"באר הגולה" (יורה דעה סי' רסז סעיף ח'), שהביא כן הלכה למעשה בשם מהרש"ל. ויעויין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ב, עמ' 120-119) שם הביא הרב ישראלי דעת המאירי במס' ע"ז כז ורדב"ז בשו"ת סי' שנא ומהרשד"ם בשו"ת סי' י, שיש להחמיר מאוד עם המומר, ואפילו לבטל ממנו שם יהודי. אך נראה דווקא שזה בכל הנוגע להתייחסות אליו בעודו מומר, כגון שאין קידושיו קידושין, ואין היא צריכה ממנו גט וכד'. אך באשר לחזרתו ליהדות, אם הוא רוצה בכך, בזה ההלכה היא כרמ"א הנ"ל, שצריך רק גיור לחומרא, מדרבנן.
[2] "פתחי תשובה" (יורה דעה סי' רסח סק"י) בשם הרשב"ש (סי' סח). ועיין בשו"ת "משנה הלכות" (ח"ו סי' קלז) שלמד מכך גם דין כליו של מומר (שאותם יצר בעצמו), שאין צריכים טבילה, דכמו דקיימא לן במומר שהוליד, שתולדותיו אינן צריכות טבילה, הכי נמי מעשיו אין צריכין טבילה.
[3] קידושין (סח ע"ב) על פי רש"י ועוד ראשונים.

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר