|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת ויראעשות ספרים הרבהמנהגי ישראל חלק ז'
הרב פרופסור דניאל שפרבר, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ג (תנד עמ')
ההלכה היא מרכז החיים והיא המדריכה ומכוונת את האדם למעשה. בצד ההלכה פועלת ומשפיעה מערכת המנהגים וכבר נאמר בירושלמי "היזהרו במנהג אבותיכם" וכן נמסר בויכוח של הלל ובני בתירה שבדבר בו הסתפקו החליטו: "פוק חזי מאי עמא דבר" כלומר המנהג יכריע את הספק. הרב פרופסור שפרבר בסדרת הספרים שהוציא, ויש בה עתה ז' כרכים, פורש בפנינו יריעה רחבה של מנהגים מתפוצות ישראל, הוא מוצא את עקבותיהם בספרות התורנית ובספרות נוכרית באומנות ובמסורות שבעל פה. כל הדרכים מובילות למטרה האחת והיא בירור המנהגים השונים וסוגיות הקשורות אליהם.
נביא כמה דוגמאות מרתקות מהספר: בפרק י הוא עומד על ביאורה של שורה בפיוט "כי אשמרה שבת" של רבי אברהם אבן עזרא – "המתאבלים בו אחור נסוגים כי יום שמחות הוא ותשמחני" כנגד מי דברים אמורים? והוא מראה שלדעת הקראים מותר ואף רצוי להתאבל על חורבן הבית בשבת וכנגדם כנראה כתב האבן עזרא שאין להתאבל. הסידורים הקראיים אכן מחקו את המילים "המתאבלים בו" והחליפום באחרות.
פרק יח מוקדש לנושא התקיעה במוצאי יום הכיפורים. ישנן כמה מחלוקות סביב תקיעה זו, מדוע היא נעשית, כמה תקיעות לתקוע וכן מהו הזמן המדוייק שצריך לתקוע בו. המחבר מביא את השיטות השונות בפירוט רב.
בפרק יט הוא דן בשאלה האם מוהל צריך לעמוד בזמן הברית. אף שכך נהוג היום נראה מתוך ציורים שונים וכן ממקורות קדומים שלא תמיד היה המנהג שהמוהל יעמוד בברית.
ראוי לציין לשבח תופעה מעניינת שקיימת בסידרה הזו שהמחבר מרבה לשתף בכתיבתה את תלמידיו, וביניהם בנו, וחביריו ובכך ניכרת כוונתו הטובה להרבות תורה בישראל.
לאור העובדה שבכל כרך ישנם הוספת רבות לכרכים קודמים מתבקשת מהדורה חדשה שבה יוכנסו ההוספות למקומן וכן ייעשה סדר הגיוני לנושאי הסידרה שיאפשר מציאה קלה ונוחה של הדברים.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
וארא