שנת תשס"ה | שבת פרשת וישלח

שו"ת במראה הבזק

וינה, אוסטריה Vienna, Austria
אדר תשס"ב

כללי הפעלת מכשור חשמלי ואלקטרוני – המשך

שאלה:
באיזה אופן יש להשתמש בכלים ששימושם כרוך באיסורי שבת? [קשר, תאורה, מוניטור, מצלמה, שער מגלה מתכות, דלתות חשמליות, אזעקה וכיו"ב].

תשובה:
ב. תאורה – לכתחילה ראוי ונכון להכין את התאורה מבעוד יום, כדי למעט באיסורי שבת, וכנ"ל. לכן יש להתקין שעון-שבת[1]. במקום שאי-אפשר, ידליק את אמצעי התאורה לפני השבת וישאירם דלוקים עד לצאת השבת[2]. פנסים המופעלים באמצעות סוללות ידליקם בשעת הצורך, אם אפשר - בשינוי.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] הוצאה זו היא ברוב המקרים שולית.
[2] ההיתר מבוסס על סברת "נמצאת מכשילן לעתיד לבוא", המובאת במשנה ראש השנה (פ"א מו). שם מדובר בעדים שהגיעו להעיד על החודש וכבר לא היה צורך בהם, ועיכבם ר' עקיבא בלוד וטען כנגדו רבן גמליאל, שאם כן "נמצאת מכשילן לעתיד לבוא". ונחלקו מפרשים בשאלה, אם משנה זו עומדת בפני עצמה (וכפי שמצוין בדפוסי המשניות שלפנינו), או שהינה המשך של המשנה הקודמת המחדשת שעדות החודש דוחה שבת, וממילא המקרה המתואר במשנתנו קרה גם הוא בשבת. כך פירשו "מאירי" ו"תפארת ישראל" וכן משמע שהבין "חתם סופר" בתשובה (או"ח סי' רג) והסבירו זאת כחשש שמא לא תהא עדות החודש כתיקונה. ואין לומר שזוהי גזירת הכתוב בעדות החודש דווקא, שהרי משמע, שדברי ר"ג הינם מכוח סברה. ויעוין עוד בסוגיה ביומא (עז ע"ב שם) שהתירו לאדם ההולך ללמוד תורה אצל רבו בשבת ויו"ט, לעבור במים, אף שיש חשש איסור סחיטה, והתירו אף לחזור, שאם לא כן "נמצאת מכשילן לעתיד לבוא". כן הובא להלכה בשו"ע (או"ח סי' שא סע' ו) שההולך "לדבר מצוה" (בשבת) רשאי לעבור במים בהליכתו ובחזרתו.
רמב"ן ב"תורת האדם" (הובאו דבריו ב"בית יוסף" או"ח סי' תקכו) התיר להולכים ללוות את המת מחוץ לתחום ביו"ט שני, לחזור למקומם, שאם לא כן "נמצאת מכשילן להבא". ועיין עוד רמב"ם (הל' שבת פ"ב הל' כג ופכ"ז הל' יז), וכן ר"ן על הסוגיה בעירובין (מה ע"א), ומהרי"ק (סי' ט).
ונחלקו פוסקים, אם סברת "נמצאת מכשילן לעתיד לבא" מתירה אף איסורי תורה או רק איסורי דרבנן. מדברי "חתם סופר" (או"ח סי' רג) משמע שאפילו איסורין דאורייתא ניתן להתיר מכוח סברה זו, וכן דעת הגר"מ פינשטיין ("תחומין" א, עמ' 13 וכן ב"אגרות משה" או"ח ח"ב סי' פ) להתיר אף איסור תורה (והתיר לרופא לחזור לביתו בשבת ברכב). ברם, הגרש"ז אויערבך (שו"ת "מנחת שלמה" סי' ח) יצא נגד דברי הגר"מ פינשטיין והעלה שדווקא איסור דרבנן התירו, וכן פסק "ציץ אליעזר" (ח"ח סי' טו פרק יג אות ח). סמך לדבריהם נראה בדברי הרמב"ן (הנ"ל) שכתב, שמכיוון שיו"ט שני אינו אסור אלא מדבריהם, מצינו שמחשש שמא ייכשלו לעתיד לבא התירו רק איסור דרבנן.
בנדון דידן גם לסוברים שלא הותר איסור דאורייתא נראה שיודו להתיר, מכיון שאין אלא איסור דרבנן, כי כיבוי הפנס אינו אלא כיבוי גחלת של מתכת שאינו אסור אלא מדרבנן (שבת מב ע"א), וכך הובא להלכה בשו"ע או"ח (סי' שלד סע' כז) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק פד), אמנם עיין היטב בפי' רבינו חננאל (שבת מב ע"א). ואף שלאחר מכן יידרש להדליק את הפנס (ובזה יש איסור תורה לרוב הפוסקים), הרי כבר ידליק בהיתר משום שעתה ההדלקה היא לצורך פיקוח-נפש. ואף שהוא זה שגרם להגיע למצב שבו צריך להדליק את הפנס, מכל מקום הכניסה למצב זה אינה אלא איסור דרבנן. כי הנה נחלקו רמב"ן ורז"ה (עיין ר"ן, שבת דף נג ע"א בדפי הרי"ף) בעניין תינוק שזמן מילתו בשבת, ונשפכו המים שהוכנו מערב-שבת לצורך רפואתו, אם ימולו אותו בשבת אף-על-פי שיצטרכו אחר כך לחמם מים עבורו. דעת רז"ה שיש לדחות מילתו לאחר השבת, שאין להכניס עצמו למצב של פיקוח-נפש, ודעת רמב"ן היא למולו בשבת "דאין למצוה אלא שעתה", ואין צריך להתחשב במצב שיגרם לאחר המילה. אך גם רז"ה מודה שהאיסור להכניס עצמו למצב של פיקוח-נפש אינו אלא מדרבנן (כך משמע מדבריו גם בעניין הפלגה בספינה שלשה ימים לפני השבת, שבת יט ע"א). ומלבד כל זאת, אף אם נאמר שאסור לכבות את הפנס, מכל מקום מותר לדרוש מן המאבטח להדליק את הפנס לצורך בטחוני אף שידוע שלאחר מכן יכבה את הפנס, וראה כעין זה ב"ציץ אליעזר", לעיל, בעניין רופא שמוכן להגיע לחולה שיש בו סכנה דווקא ברכב (אף שאין ההגעה ברכב הכרחית) שוודאי מותר להזמינו, ואין זה מענייננו שיבוא בדרך אסורה, כי אין לנו אלא לדאוג לפיקוח-הנפש של החולה. ועיין עוד מה שכתב בזה ב"שמירת שבת כהלכתה" (פרק מ הערה עא)].
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר