שנת תשס"ה | שבת פרשת מקץ

שו"ת במראה הבזק

טורינו, איטליה                      Torina, Italy
שבט, ה'תשנ"ו

צירוף נשים למניין לעניין הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

שאלה:
ידוע ומפורסם ענין פרסומי ניסא שבהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת.
במקרה ואין מנין בבית הכנסת, רוב הפוסקים סבורים שאין לברך על ההדלקה. האם יש סברא במקרה כזה (או באירועים אחרים לכבוד החנוכה) לצרף גם נשים למנין עשרה ולברך על ההדלקה? האם ניתן לענין זה לסמוך על כך ש"אף הן היו באותו הנס" כמו לענין מקרא מגילה בפורים?
 
תשובה:
א.       נוהגים להדליק נרות-חנוכה בבית הכנסת[1] ואין לברך אלא אם כן ישנם עשרה גדולים[2]. ואם אין עשרה והשעה דחוקה, כגון בערב שבת, יש שאומרים שיכול לברך, הואיל ואחר-כך יבואו עשרה[3], ויש שאומרים שידליק בלא ברכה[4].
ב.       נראה שיש מקום לצרף נשים למנין עשרה בבית-הכנסת, בפרט שיבואו אחר-כך עוד אנשים לשם[5].
 


[1]  שו"ע אורח חיים (סי' תרעא סע' ז). וב"בית יוסף" כתב שהטעם שמדליקים נרות־חנוכה בבית־הכנסת הוא מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו, וכן כתב ה"כלבו". וכתב עוד טעם אחר — כדי לפרסם הנס בפני העם ולסדר הברכות לפניהם, לפי שיש פירסום גדול לשם יתברך וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות.
וכן כתב ריב"ש בתשובה, וזה לשונןו: "המנהג הזה להדליק בבית־הכנסת, מנהג ותיקין הוא, משום פרסומי ניסא, כיון שאין אנו יכולים לקיים המצוה כתקנה להדליק כל אחד בפתח ביתו מבחוץ".
[2]  כתב ב"מור וקציעה" (או"ח סי' תרעא) שמכיוון שהוא משום פרסומי ניסא, צריך שתהיה עדה (עשרה) בשעת מעשה, וכן כתב "בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (או"ח ח"ב סי' סב) וב"ילקוט יוסף" (ח"ה, מועדים, עמ' 203) ובהערה מא שם הביא עוד אחרונים שפסקו כך.
[3]  "מגן אברהם" (סי' תרעא ס"ק י) וזה לשונו: "ונ"ל באם הוא סמוך לחשיכה וטרם שיבואו מנין לביהכ"נ יתקדש היום, יברך וידליק מיד, דמ"מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח"כ לביהכ"נ, ודמי למדליק ברחוב בשעה שאין שם איש ואח"כ באו אנשים". וכן פסק ב"חיי אדם" (כלל קנד סע' יז) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מז) וב"ביאור הלכה" (שם ד"ה ויש), וכתב בסוף דבריו: "על כן נלע"ד בהמדליק בברכה יש לו על מי לסמוך, וכן העתיק החיי אדם דצריך להדליק בברכה, ואם נקל לו להשיג מנין בשעת ברכה, מה טוב".
[4]  "מור וקציעה" (סי' תרעא) וסברתו — שאין פרסום הנס אלא בעשרה, ובפחות מזה ידליק בלא ברכה. וב"ילקוט יוסף" (ח"ה, מועדים, עמ' 204 סע' יח) נקט למעשה שאין לברך משום דהוי ספק ברכות להקל, וכן כתב ב"כף החיים" (סי' תרעא ס"ק עב וס"ק עח).
[5]  מרן בעל "בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (או"ח ח"ב סי' סב) התיר להדליק בברכה בעשר נשים, וראיתו משו"ע אורח חיים (סי' תרצ סע' יח), שם כתב המחבר: "מגילה בי"ד ובט"ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם אי אפשר בעשרה, קורים אותה ביחיד". וברמ"א שם: "הגה, ויש להסתפק, אם נשים מצטרפות לעשרה". ובטור (ס'' תרפט) הביא מחלוקת בזה בין ר"ן ובעל העיטור, ואפילו לדעת בעל העיטור שאסר משום פריצות, יש לומר דהכא, שכולן נשים, אין בזה משום פריצות ומותר בברכה. ועל סמך דברי "בן איש חי" בצירוף סברת בעל "מגן אברהם" שיכולים להדליק בברכה אף שעדיין לא הגיעו עשרה, פסק ב"ילקוט יוסף" (ח"ה, עמ' 203 הערה מג) שיכולים להדליק נרות־חנוכה בברכה ע"י צירוף נשים, והוא כשיש רוב של לפחות שישה גברים. ודעת הגר"מ אליהו שצריך שיהיו דווקא עשרה גברים (הובא ב"מקרא קודש", הל' חנוכה לרב הררי, פ"י סעיף ה והערה יט שם), ולכן יש להשתדל שיהיה מניין גברים.
ובאשר לברכה על נרות־חנוכה במסיבות, עיין שו"ת "יביע אומר" (ח"ז או"ח סי' נז) ובעיקר בסופו (ס"ק ו) שדעת הגרש"ז אויערבאך שאין לברך, וכן דעת הגרא"י ולדנברג בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק ט"ו סי' ל), ודעת הגר"ע יוסף עצמו — להתיר.
 
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר