|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת בהרמשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקהשטר הבוררות – קבלת קנין
הרב סיני לוי
לשונו של הסעיף החותם את שטר הבוררות הינו: "הצדדים מצהירים ומודים בזה כי הם קיבלו קנין מועיל כדין עפ"י דין תורה בבי"ד חשוב, על כל החייבויותיהם בכל סעיף וסעיף שבהסכם זה, וכחומר כל התנאים וכחומר כל השטרות."
מטרת סעיף זה היא לתת תוקף הלכתי מחייב לכל ההתחייבויות שבשטר הבוררות. נדגיש כמה לשונות בסעיף זה, ונבהיר את הצורך בהן:
"הצדדים מצהירים ומודים ש…". על פי ההלכה, אדם המודה בפני עדים או בכתב ידו על מציאות הלכתית מסויימת מתחייב בתוצאות הנובעות מאותה הודאה. המעניין הוא שחיוב זה אינו תלוי בעובדת היות ההודאה אמת. דהיינו, גם אם הודאתו של האדם אינה אמת, ההודאה יוצרת את התוצאות המשפטיות-הלכתיות הכלולות בה. המקור לכך הוא מן הגמרא בבבא בתרא קמט ע"א. בגמרא מסופר על איסור גיורא, אשר היה גר שאין לו יורשים. בנו רב מרי, לא היה יורשו על פי ההלכה כיון שאמו נתבעברה קודם שהתגייר. לאיסור גיורא היה פקדון ברשותו של רבא ובהיותו שכיב מרע היתה לו בעיה כיצד להקנות את ממונו המופקד ביד רבא לבנו רב מרי. הפתרון היה: "נפיק אודיתא מבי איסור גיורא". דהיינו איסור גיורא הודה שהממון המופקד ביד רבא אינו שלו אלא של בנו. נמצאנו למדים שהודאה על כך מציאות מסויימת יש בכוחה ליצור את התוצאות המשפטיות-הלכתיות של אותה הודה. לפיכך, סעיף זה תקף גם במקרה בו לא בוצע מעשה קנין בפועל (וראה רמב"ם פי"א מהלכות מכירה הל' טו ושו"ע סימן מ סעיף א, ובקצה"ח שם ס"ק א).
"קנין מועיל כדין" – הצורך בקנין קיים הן להתחייבות הבסיסית שבשטר הבוררות, דהיינו קביעת בית הדין כמקום הדיון על ידי שני הצדדים (ראה שו"ע חו"מ ס' יג סע' ב ובהגהת הרמ"א), והן להרחבת החיובים הקיימים בהסכם הבוררות הנוכחי באופן ספציפי. חלקם של החיובים תקף מעצם ההסכם מדין 'קנין שטר', אך ישנם דברים שאינם נקנים בקנין שטר אלא בקנין סודר או בקניינים אחרים.
"בבית דין חשוב" – ניסוח זה נועד לתת תוקף להתחייבויות בן יש חשש אסמכתא. אסמכתא היא התחייבות או הקנאה אותה מקבל אדם על עצמו אך קיומה תלוי בתנאי מסויים. עובדת היות ההתחייבות מסופקת פוגמת בגמירות הדעת של המתחייב או המקנה. לדוגמא, אדם המקנה לחברו חפץ מסויים אם לא יפרע את חובו תוך זמן מסויים. הקנאה זו לוקה ב'אסמכתא', ואינה תקפה. בגמרא בנדרים דף כז מבואר שניתן לתת תוקף לחיוב הלוקה באסמכתא על ידי קנין בבית דין חשוב. סיטואציה זו יוצרת גמירות דעת מספקת בה האדם מודע די הצורך לאפשרות התממשות אותו ספק בו תלוי הקנין או החיוב, ועל כן במצב זה הקנין תקף. חלק מן החיובים הכלולים בהסכם הבוררות, ובייחוד אלו שאינם מעיקר הדין (ראה הסברינו בשבועות הקודמים, לדוגמא פסיקת הוצאות) ותלויים בשיקול דעת בית הדין, עשויים ללקות ב'אסמכתא', ועל כן נקבע נוסח זה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
בהר