|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת קרחמשפט והלכה – משפטי שאולהרב סיני לויהגשת כתבי טענה והגנה
הרב סיני לוי
בסדרי הדין נקבעה דרישה להגשת כתבי תביעה והגנה בכתב. כתב התביעה יפרט את עילת התביעה, ובכתב ההגנה נדרש הנתבע להתיחס לפרטי התביעה.
נציג את הרקע ההלכתי:
1. חובת התובע להציג את עילת התביעה: בסימן י"א מביא הש"ך את דברי ה"באר שבע" הנוקט כי רשאי התובע לתבוע בבית דין בלא לפרט את עילת התביעה משום ש'עביד איניש דלא מגלה טענתיה חוץ לב"ד". הש"ך חולק על פסיקה זו ומסביר:
ודאי מצי הנתבע לומר הגיד לי מתחילה מה תרצה לדון עמי כי אולי אחרי שאדע תביעותיך אעשה כרצונך ולא אבו אמך להתדיין כלל, וכל זמן שאינו רוצה לגלות לו אופן תביעתו אונו מחוייב לבא עמו לדין כלל.
את דברי הגמרא שאדם עשוי שלא לגלות טענתו חוץ לבית דין, הוא מסביר שכל מה שנאמר בגמרא הוא שאם אדם לא טען טענה כלשהי חוץ לבית דין, אין הדבר מוכיח כי אין הטענה אמת, וזכותו שמורה לו לטעון אותה טענה בהגיעו לבית הדין.
2. הדרישה להעלות את התביעה וההגנה על הכתב.
על פי עיקר הדין אין חובה להעלות את התביעה על הכתב. שכן שנינו בב"ב (דף קסז/ב)
אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה ב"ד אלא מדעת שניהם
ובגמרא: מאי שטרי בירורין? הכא תרגימו שטרי טענתא
רב ירמיה בר אבא אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד: כלומר, לפי הדעה הראשונה בגמרא, שטרי בירורין הן שטרי הטענות של הצדדים, וביחס להם נאמר במשנה, שאין כותבים אלא מדעת שניהם. דרישה זו של 'מדעת שניהם', פירש הנמו"י:
סופרי הדיינים היו כותבין טענות אנשי הריב בכדי שלא יהיו טוענין וחוזין וטוענין ההפך, ועל פי הטענות פוסקין בית דין הדין. על כן אין רשאי לכתוב אותן טענות אלא מדעת שניהם.
כיון שכתיבת הטענות אינה מאפשרת חזרה מטענת פטור אחת לשניה (מה שאפשרי בטענות על פה, כל שלא נסתרו הטענות). הנמו"י כותב בהמשך הדברים שלאחר כתיבה אין יכול לחזור ולטעון ואפילו בנותן אמתלא (הסבר לחזרה מטענתו הראשונה), ועל כן: "אין כופין שום אדם שיתן טענתו כתובה אפילו לבית דין וכל שכן לבעל דינו". עד כאן עיקר הדין.
עם זאת, הנוהג בבתי הדין הרבניים, וכך גם בסדרי הדין של הרבנות הראשית לישראל הוא לחייב הגשת כתבי תביעה (תקנות כג-ל). היסוד לדרישה זו הוא החובה למנוע טרחא מיותרת של בית הדין, הגורמת לסרבול הדיון ולעינוי דין. יש להדגיש עוד, כי אין מדובר על הגשת טענות כחלופה לשמיעת הטענות מבעלי הדין. שמיעה ישירה ובלתי אמצעית תעשה במהלך הדיון.
חידוש נוסף בסדרי הדין של בית הדין 'משפט והלכה בישראל' הוא דרישה להגשת כתבי הגנה. דרישה זו לא קיימת בסדרי הדין של בתי הדין הרשמיים של מדינת ישראל, אף שבמקרים רבים נהוג להגיש בפני בית הדין כתבי הגנה. דרישה זו נועדה להקל על בית הדין להגיע לשורשי הסכסוך ופתרונו באופן היעיל והמהיר ביותר.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
קרח