English | Francais

Search


שנת תשס"ה | שבת פרשת כי תצא

משפט והלכה – משפטי שאול

הרב ידידיה כהנא

עביד איניש דינא לנפשיה 2
הרב ידידיה כהנא
בשבוע שעבר הבאנו את המקור לזכותו של אדם לעשות דין לעצמו, ואת המגבלה הבסיסית - שתהיה לו יכולת להוכיח את צדקתו. השבוע נעסוק בהגדרת "עביד איניש", האם על התופס לעמוד במגבלות של בית דין, או שאין לו מגבלה כזאת?
מלשון הרמב"ם נראה, ש"עביד איניש" יש לו משמעות של פסק דין (סנהדרין פרק ב הל' יב):
"יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח, הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין, לפיכך אם קבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין ודרשו ומצאו שעשה כהלכה ודין אמת דן לעצמו אין סותרין את דינו"
סגנון הדברים מיחס לפעולת האדם הפרטי, מעמד של פסק דין.
גישה זו עולה גם מדברי הרא"ש. הגמרא (ב"ק סוף פרק א', וכתובות ס"פ ג) אומרת, כי בזמן הזה אין אנו גובין קנסות, (הרחבנו בעניין זה בעבר). אך אם הניזק תפס מהמזיק את הקנס, אין מוציאין מידו. יש שטענו, שזו תקנה. אך הרא"ש כתב (ב"ק פרק א' סי' כ):
"דלאו תקנתא היא אלא דינא הוא דמדאורייתא מחייב ליה אלא שאין לו דיין בבבל שיכופנו ליתן לו בכל כה"ג עביד איניש [דינא] לנפשיה"
כלומר, יוצא, שאין ל"עביד איניש" המגבלות של בית הדין בזמן הזה, והוא יכול לתפוס קנס, למשל - אם נגנב לו חפץ הוא יוכל לתפוס כפל, אף שאין בית דין בזמן הזה שמוסמך לגבות את הקנס.
האם צריך בתפיסת קנס שתהיינה לתופס ראיות קבילות לגבי גביית קנס? כלומר, האם צריך שיהיו לתופס עדים למעשה הגנבה?
בדבר זה נחלקו הרמב"ן והראב"ד (הראב"ד בהשגות על הרי"ף ספ"ג דכתובות, הרמב"ן בספר הזכות שם). הראב"ד טוען, שאמנם תפיסה בקנס מועילה, אבל דווקא בתנאי שיש לתופס עדים. כלומר, אמנם יש ל"עביד איניש" תוקף של בית דין, אך הוא חייב לעמוד בקריטריונים של בית דין, ולגביית קנס נדרשים דווקא שני עדים.
לעומתו הרמב"ן טוען, שאפילו הודה הנתבע בגניבה, אלא שהודאה זו לא היתה בבית דין, כך שלא נאמר עליה הדין "מודה בקנס פטור", מועילה תפיסה. הרמב"ן דן שם שייתכן שלא צריך ראיות כלל, אלא שאם התופס תפס את הכפל בהחבא, כך שיכול הוא לטעון שלא תפס כלל, נאמן הוא לטעון שאכן הגנב גנב לו, ולכן יכול לתפוס כפל.
למעשה משמע מהרמב"ן, שהיכולת של אדם לעשות דין לעצמו אינה מוגבלת אפילו לקריטריונים שבית הדין היה מוציא לפיהם, אלא היא רחבה עוד יותר. לכן אף שבסיס התפיסה היא הודאת בעל הדין - שאינה מחייבת בדרך כלל בקנס, מועילה כאשר זו נעשית על ידי האדם עצמו. 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.