English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת נח

נח, נחמה, חן, חניה וחנפה

הרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדה

פרשתנו פותחת את סיפור המבול בסיפור על נח "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: ס וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ: (בראשית ו' ט-יג). יש להקשות שתי קושיות על פתיחה זו א. הרי כבר בסוף פרשת בראשית נזכרו נח ושלשת בניו "וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ה' לב) ומדוע חוזר על כך הכתוב? ב. מהי ההשחתה הנוראה של כל בשר שגרמה להשחתת הארץ, שכל כך מודגשת בפסוקים אך בעצם לא פורטה? כדי לענות על שאלות אלה יש כנראה ללמוד את סיפורו של נח מהתחלה, תוך כדי שימת לב למבנה של כל הפרשיות המשמשות כהקדמה להבאת המבול על הארץ. תחילת העניין בפרק ה' "וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְקֹוָק: וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (כח-לב). בפרשיה זו מודגשים שני דברים א. לידתו של נח היא בסימן נחמה "זה ינחמנו" ןתקוה לקשר עם האדמה "כְּגַן יְקֹוָק" (בראשית י"ג י) ולא עם "הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְקֹוָק". ב. נח איננו מוליד בנים כאבותיו אלא מתמהמה עד לגיל מאוד מבוגר, גם ביחס לדורותיו, חמש מאות שנה. בהמשך הפסוקים לכאורה סטיה מהנושא של נח "וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם: וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: פ" (שם ו' א-ד). נח לכאורה איננו נזכר כאן וגם איננו קשור למעשיהם של בני האלהים. אבל במחשבה שניה פרשיה זו שנמצאת בין שתי הפרשיות העוסקות בנח היא זו העונה לשתי השאלות שנותרו ללא פתרון אחרי קריאת הפרשיה הראשונה. לעומת נח שאיננו עוסק בפריה ורביה "בני האלהים" עוסקים בכך, בדרכם שלהם. בני המלכים השרים והשופטים (עיין רש"י, רס"ג, אבן עזרא, רמב"ן, רד"ק ועוד) נצלו את מעמדם והשחיתו. שחיתותם של העומדים בראש התחילה בניצול מעמדם וסמכותם כדי לקדש נשים בעל כרחן (עיין רמב"ם ה' מלכים פ"ד ה"ד) ונסתיימה בדברים נוראים "ויראו בני האלהים את בנות האדם - אלו הבתולות, כי טבת הנה - אלו הפנויות. ויקחו להם נשים - אלו נשי אנשים. מכל אשר בחרו - אף על הזכר ועל הבהמה. אמר ר' הונא בשם ר' אידי לא נתחתם גזר דינם של דור המבול עד שכתבו קמיסמסין (פי' כתובות) לזכר ולבהמה" (מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן לג). שחיתות זו היא זו שגררה אחריה את כל האחרים כדברי המדרש " אם כך היו הזקנים עושין ק"ו לשאר בני אדם כיוצא בו ויראו בני האלהים את בנות האדם (בראשית ו ב) מה היו בני הדיינים עושים היו אוחזים נשים מן השוק ומענים אותם אם כך היו בני הדיינים עושים ק"ו לשאר הטרטין" (ספרי במדבר פיסקא פו ד"ה כי בערה). מכאן הדרך להידרדרות כללית פתוחה, כדברי המדרש "לא כשם שהיו אנשי דור המבול שטופים בזמה, ההולכים על מי שאינו הגון להם, ראה מה כתיב ויראו בני האלהים וגו', אמר הקב"ה הואיל וכך עושין יאבדו מן העולם לעצמן, ולמה נאבדה הבהמה עמה, שנאמר מאדם עד בהמה (שם, ז' כג), שאף הבהמה קלקלה מעשיה, והיתה הולכת על מין שאינו שלה, הסוס על החמור, הארי על השור, הנחש על הצב, שנאמר וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה [כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ] (שם ו' יב), כל אדם אינו אומר, אלא כל בשר, אפילו הבהמה והחיה והעוף, לפיכך נמחו עמהן" (מדרש תנחומא (בובר) פרשת נח סימן יח). הסיכוי שבא לעולם עם הולדת נח המהול-הגדור בעריות (מדרש ילמדנו,ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות כו) הושחת ונגזרה הגזרה. השאלה שנותרה היא האם גם נח כלול ב" וַיִּנָּחֶם יְקֹוָק כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם" (ו' ו-ז). התשובה נמצאת בפסוק האחרון של פרשת בראשית "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק" (שם ח) כלשון הגמרא "תנא דבי רבי ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה', שנאמר "נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה' " (סנהדרין קח ע"א). נח לא יצליח לחזור למצב של אנושות ב"גן ד' " אבל נח גם לא כלול ב"וינחם". אינו דומה נח הראשון לנח האחרון ותפקידהם שונים. הדרך להפיכת האדמה ל"גן ד'" תפתח מחדש רק כשעם ד' "קדושים תהיו" לא יתנו בארץ כנען חניה לצאצאיו המקולקלים - מקוללים של חם, לא יחניפו את הארץ ואז יזכו ש"הָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר:(ו) הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" (יחזקאל ל"ו לד-לה).
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.