שנת תשס"ד | שבת פרשת ויצא

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

קדושת ירושלים והמקדש / חלק שלישי

בתשובה לשאלה מה ההבדל בין המצוה לבנות את המשכן והמצוה לבנות את המקדש, היו שרצו לחלק ולומר שהמצווה במדבר הייתה לבנות אהל ועל כך מדבר הרמב"ם בהלכות בית הבחירה וזה נלמד מהציווי שנצטווה משה במדבר ומה שכתב הרמב"ם בהלכות מלכים הוא הציווי לבנות בית מאבנים לאחר שיניח לנו ד' מכל אויבנו מסביב. כדי לבחון הסבר זה ננסה לשחזר את המציאות כפי שהיא משתקפת מן הפסוקים ומדברי חז"ל. המשכן במדבר היה בנוי מעצי שיטים שהיוו את הדפנות משלשה צדדים, מסך ועמודים בכניסה וגג שהיה עשוי מכמה רבדים (מחלוקת עתיקת יומין, כמה ואכמ"ל) מיריעות טוויות ועורות. ההמשך מתואר ברמב"ם "כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים, וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה" (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ב). מקור דבריו הוא במשנה בראש פרק ארבעה עשר בזבחים המתארת את התיאור ההיסטורי הלכתי הבא : "עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מחנה ישראל. באו לגלגל הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום. באו לשילה נאסרו הבמות, ולא היה שם תקרה, אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. באו לנוב וגבעון הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים בכל ערי ישראל. באו לירושלים נאסרו הבמות, ולא היה להן היתר, והיא היתה נחלה" (זבחים קיב ע"ב). ובגמרא שם בהמשך "באו לשילה וכו'. מנא הני מילי? א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כתוב אחד אומר: (שמואל א א) ותביאהו בית ה' שילה, וכתוב אחד אומר: (תהילים עח) ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם, וכתיב: (תהילים עח) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, הא כיצד? [האם היה בשילה אהל או בית] [ומתרצת הגמרא] לא היתה שם תקרה, אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן (שם דף קיח ע"א). הגמרא לא מבארת מה היה בנוב ובגבעון. בשבוע הבא נמשיך לדון בנושא.
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר