שנת תש"ף| שבת פרשת וישב

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

עובדת שהועסקה בחנות כמנהלת
'ארץ חמדה גזית' ירושלים - תביעות קטנות/חשון תש"פ / תיק 79143

דיין: הרב עדו רכניץ

המקרה בקצרה: התובעת והנתבע הם קרובי משפחה, הנתבע העסיק את התובעת כמנהלת חנות חדשה שפתח, תמורת משכורת חודשית של 8,000 ₪, בין הצדדים נחתם חוזה, והתובעת החלה לעבוד בתאריך 1/7/19, לאחר כחודש וחצי הפסיק הנתבע את עבודת התובעת, התובעת מבקשת שכר של 4,000 ₪ עבור זמן הודעה מראש של שבועיים. כמו כן היא מבקשת שכר על עיכוב שכרה, והפסקת עבודתה. הדיון התקיים במסגרת מסלול תביעות קטנות בבית הדין בפני דיין יחיד.

פסק הדין: על הנתבע לשלם לתובעת 4,000 ₪ עבור זמן הודעה מוקדמת.

תקציר הנקודות מפסק הדין:
א. האם ההתקשרות בין הצדדים נחשבת למקח טעות?
לטענת הנתבע התובעת לא היתה בעלת ידע וכישורים מתאימים, ולכן החוזה בטל מדין מקח טעות. הנתבע טען שבהסכם בין הצדדים הצהירה התובעת שיש לה את היכולת להיות מנהלת, מה שהתברר כלא-נכון. התובעת השיבה שהנתבע, שהוא קרוב משפחתה, הכיר את ניסיונה וכישוריה ולכן לא מדובר במקח טעות.
בית הדין מכריע שלא מדובר במקח טעות, משום שמקח טעות שייך רק כאשר אחד הצדדים לא ידע את אחד מפרטי העסקה (שו"ע חו"מ רלב, ג). לעומת זאת, במקרה זה התובע הכיר את הנתבעת ואת כישוריה. להצהרת העובד בחוזה כמעט אין כל משמעות כאשר העובד חושף בפני המעסיק את כישוריו וניסיונו.

ב. האם התובעת פוטרה על ידי הנתבע?
לטענת הנתבע התובעת לא פוטרה אלא התפטרה, משום שהוצע לה לעבוד כעובדת ולא כמנהלת בשכר נמוך יותר. התובעת הודתה בכך, אך טענה שהיתה זקוקה לשכר הגבוה. בית הדין הכריע שלמרות שמותר לפי החוזה לנתבע לשנות את תפקידו של העובד, הרי שהדבר מותנה שם בהסכמת העובד, וכאן לא היתה הסכמה של התובעת, לפיכך מדובר בפיטורין.

ג. האם הפיטורין היו מוצדקים?
בחוזה שבין הצדדים נכתב שניתן לפטר את העובד באופן מידי במקרה בו "העובד מעל בתפקידו" או כאשר "העובד הפר משמעת באופן חמור". לטענת הנתבע, ההתנהגות של התובעת עומדת בהגדרות האמורות ולכן הוא היה רשאי לפטר אותה באופן מידי. לשם הוכחת טענה זו הנתבע פירט שורה של מקרים. לעומת זאת, התובעת טענה שהכשלים שהוזכרו היו נקודתיים.
בית הדין הכריע שבחוזה מדובר על מעשים חמורים ביותר ובזדון המאפשרים פיטורין מידיים. בניגוד לכך התובעת פעלה כמיטב יכולתה ובתום לב ולכן הנתבע לא היה רשאי לפטר אותה באופן מידי.

ד. טענות הנתבע שהתובעת גרמה לנזקים
הנתבע טען שנגרמו לו נזקים על ידי התובעת, ובכלל זה שהיא הודיעה לעובדים שהם יקבלו 30 ₪ לשעה שזה מעט יותר משכר מינימום המגיע להם על פי חוק. וכן היא לא הודיעה לעובדים שלא יקבלו שכר עבור זמן ההפסקה, ולכן הוא נאלץ לשלם על כך. הוא פירט טעויות נוספות וכימת אותם בסך 2,000 ₪.
התובעת השיבה שהיא אמרה לנתבע כאשר החלה לעבוד שהיא אינה מכירה את החוק, ולכן הוא נושא באחריות לטעויות שקרו. בנוסף, לגבי גובה השכר הנתבע אמר לה שהכר הוא בערך 30 ₪ והטעה אותה.
בפתחי חושן (שכירות ז, כג) כתב שעקרונית פועל חייב בנזק שגרם לבעל הבית גם בגרמא, אולם בשו"ת חוות יאיר (קסט) כתב שיש לנהוג עם פועל לפנים משורת הדין בעניין זה.
בית הדין קבע שכיון שהנתבע הכיר את כישורי הנתבעת בתחום הכלכלי, האחריות לתחום זה היתה מוטלת עליו. בנוסף הכשלים שהיו היו נקודתיים, ולכן אין לתובעת אחריות עליהם.

ה. סכום הכסף המגיע לתובעת על ההודעה המוקדמת
התובעת ביקשה שכר על זמן ההודעה המוקדמת העומדת על 15 יום כפי שסוכם בחוזה, בסך 4,000 ₪. בית הדין קיבל את הבקשה במלואה.

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר