שנת תש"ף | שבת פרשת וארא

פרשת השבוע: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים ...

וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים ... בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים

בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם

שבעים וחמש שנים לשחרור אושוויץ

"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק: ס

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם: ס (הפטרת פרשת וארא. יחזקאל כ"ח פסוק כה ואילך. פסוקי הפתיחה בתוספת הפסוק שקודם לה)

במקביל לפעילותו הנבואית של יחזקאל בבבל, ניבא גם ירמיהו הנביא בירושלים. מציאות זו נותנת לנו אפשרות לקבלת דבר ד' משתי נקודות תצפית שונות, מה שמאפשר עומק והבנה נוספים.

נקדים ונאמר כי בנושאים רבים קיימים הבדלים מהותיים בין שני הנביאים. להלן שתי דוגמאות:

א. ירמיהו איננו מחשיב את יהויקים כמלך, מהרגע שהוגלה לבבל וישב שם בכלא. לכן הוא מונה את השנים לצדקיהו דודו, שתפס את מקומו. יחזקאל מונה את השנים למלכות יהויכין למרות ישיבתו בכלא הבבלי. 

ב. ירמיהו רואה בדור המדבר "דור דעה". יחסי עם ישראל וקודשא בריך הוא בדור זה, הם סמל חיובי לדורי דורות. לעומתו, יחזקאל מבקר בביקורת קשה ביותר את דור המדבר.

בהפטרת פרשתנו שני הנביאים מסכימים ומנבאים כמעט באותה לשון. יחזקאל אומר: "וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים", ירמיהו אומר: "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן ... וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח: (ל"א ד, ל"ב לז).

בנבואת יחזקאל מודגש עניין נוסף שמודגש בביטויים המיוחדים הללו: " וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אוֹתָם... בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם".

ננסה להבינם. 

יונתן תרגם סִלּוֹן מַמְאִיר - מְלַךְ מַבְאִשׁ, כלומר שלטון מקולקל - שלטון רשע זר.

רש"י פירש סִלּוֹן – "מין קמשונים וחוחים הוא". מַמְאִיר  - "ענין הכאבה כמו צרעת ממארת".

את הביטוי הַשָּׁאטִים תרגם יונתן - "דְבָזְזִין יַתְהוֹן", כלומר, שבוזזים ושודדים אותם.

לעומתו,  רש"י פירש – "הבוזים אותם", כלומר מבזים ומשפילים אותם.

אם נסכם את פרשנותם של תרגום יונתן ורש"י, המשמעות של נבואת הנחמה היא, שלעתיד לבוא העמים ששלטו על עם ישראל והציקו לו יפסיקו זאת, כיוון שעם ישראל ישב עצמאי, בטוח בארצו וממילא שכניו הרעים ששלטו בו לא יוכלו יותר להזיקו ולבזותו.

בימנו מתברר שנבואה זו מקבלת משמעות הרבה יותר רחבה. עם ישראל יחזור לארץ ישראל. ארץ ישראל תקבל את עם ישראל באהבה ותיתן לו את פירותיה בשפע ובברכה (כרמי ארץ ישראל הם מותג מוביל בעולם). עם ישראל שהיה מושפל , בזוי ושהיה במשך שנים טרף לשלטון שחמד את כספו ורכושו, הולך ובונה מדינה לתפארת, שמובילה את העולם מבחינה טכנולוגית. אזרחי מדינת ישראל זוכים לחיות ברמת חיים ובאיכות חיים מהגבוהות בעולם וליהנות מתוחלת חיים מדהימה, בכל קנה מידה. לכן, נפרש את הביטויים בדרך קצת אחרת.

עם ישראל, עד לפני שבעים וחמש שנה, היה משול לקוצים ודרדרים שיש לבערם מן העולם. היהודים נחשבו למצורעים, שיש להושיבם בנפרד מיתר חלקי האוכלוסייה. בימי השואה האיומה לא היה עם יותר בזוי ובזוז. מדינת ישראל היא נס גלוי כל כך בולט, מול החורבן והשממה של מדינות ערב המקיפות אותה - המדינות שבמשך שנים רבות ניסו, וחלקן מנסות עדיין להשמידה.

העם הזה זכה בימנו להיות עם נערץ על חלקים גדולים מאוד של האנושות. הכינוס הבינלאומי המתקיים בירושלים השבוע, בהשתתפות מנהיגים מעשרות מדינות מובילות בעולם, גם הוא חלק מהתקיימות הנבואות של יחזקאל וירמיהו.

הבה נתפלל כי נזכה לתקן עוד ועוד תחומים במדינת ישראל,

 מה שיהפוך אותה עוד יותר "אור לגויים".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר