|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת סוכותהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)מפקד אוכלוסין על פי ההלכה/ חלק שלושה שערהרב יוסף כרמל - ראש כולל "ארץ חמדה"מרן הגר"ש ישראלי מחדש חידוש גדול בהבנת המושגים ספירה לצורך ושלא לצורך. לדעתו הדבר איננו תלוי בשאלה אם הצורך הוא דבר מצוה או שלא לדבר מצוה. מה שקובע לשיטתו, היא השאלה האם המנין הוא האמצעי להשגת מטרה אחרת כגון ארגון הצבא או המדינה או שהוא הוא המטרה כגון במפקדו של דוד שרצה לדעת את המספר של אזרחי מדינתו כמו שהסביר הרמב"ן. לכן בכל מקרה שסופר למען מטרה אחרת והספירה נעשית באמצעות דבר אחר אין כאן כל בעיה, והדבר מותר. (כל טענתו של החת"ם סופר תתקבל רק כשהמטרה היא המנין). אומנם אם ישתמשו לצורך המנין במחצית השקל אזי גם מנין לשמו יהיה מותר.
היתר נוסף לענין מפקד האוכלוסין במדינת ישראל הוא המציאות המצערת שעדיין לא כל עם ישראל יושב על אדמתו וחלק מן העם עדיין על אדמת נכר. לכן כל מניין גם של כל אזרחי המדינה לא יוכל להיחשב כמניין של כל העם.
אומנם יש עניינים שלגביהם מתחשבים רק ביושבי הארץ עיין בסוגיא הוריות (ג ע"א) "אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר: (מלכים א' ח) "ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום", מכדי כתיב וכל ישראל עמו, קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים למה לי? שמע מינה: הני הוא דאיקרי קהל, אבל הנך לא איקרי קהל". כך גם פסק הרמב"ם לעניין האפשרות של חידוש הסמיכה וממילא הסנהדרין "נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים" (הלכות סנהדרין פ"ד הל' יא). אבל לעניין איסור המניין של כל העם ברור שאם אין מונים גם את העם בקהילות התפוצה אין כאן מניין. כך הדבר גם לעניין שמיטה ויובל ועוד נושאים הלכתיים נוספים. (עמוד הימיני סימן יד סע טז-יז).
מכל המקורות שהבאנו בחודשים האחרונים נראה שאין כל בעיה הלכתית בעריכת מפקד אוכלוסין במדינת ישראל. מפקד זה שמטרתו להעלות את רמת השירותים שהמדינה רוצה לתת לתושביה מותר "לדעת רובם ככולם של גדולי רבותינו הראשונים והאחרונים" (שם).
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
סוכות