שנת תש"ף | שבת פרשת קורח

חמדת דף היומי: לעבור ליד מצלמות אבטחה בשבת

בימינו, כשכמעט בכל רחוב יש כמה וכמה מצלמות אבטחה, עולה השאלה האם מותר לעבור במקום שכזה שבו האדם מצולם, במשנה שאותה נלמד בעזרת השם בשבת (קו ע"ב) נאמר שבמקרה שנכנס צבי לבית ואדם נעמד בפתח באופן שהוא חסם את יציאת הצבי, הוא חייב, לעומת זאת אדם אחר שבא ונעמד לידו אינו חייב אפילו אם הראשון אחר כך עזב את מקומו. המשנה מסיימת ואומרת: "למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו".

 כמה פירושים נאמרו בהסבר המשנה, ולפירושים אלו יש נפקא מינה למעשה:

לדעת רש"י מדובר שהצבי כבר נמצא בתוך הבית וניצוד, ולכן אדם שהוא סוגר את הבית אינו צד אותו.

 לעומת דברי רש"י הר"ן (על הרי"ף דף לח ע"א) מביא רשב"א שהביא ירושלמי שכתב (יג, ו):

"ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חינא היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו ונעל בעדו ובעד הצבי מותר.

ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונה ראה תינוק מבעבע בנהר ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו מותר.

ר' יוסי בי ר' בון בשם רב חונא היה מפקח בגל ונתכוון להעלותו ולהעלות צרור של זהובים עמו מותר"

מדברי הירושלמי למד הרשב"א שמותר לנעול את הבית, כשמתכוונים לשמור את הבית, למרות שהוא מתכוון גם לנעול את הצבי ולצוד אותו. הר"ן מקשה על הרשב"א שדבריו תמוהים: "היאך אפשר שאפילו במתכוין לנעול בעדו ובעד הצבי יהא מותר וכי מפני שהוא צריך לנעול ביתו נתיר לו לעשות מלאכה בשבת" - כלומר, הדבר לא יתכן שיהיה מותר לאדם לעבור עבירה בגלל שהוא צריך לנעול את הבית, בנוסף הוא כתב שלדעתו בכל מקרה שבו אדם יודע שהצבי נמצא בבית יהיה אסור לו לנעול את הבית באופן כללי. והוא כותב שהירושלמי התיר רק באופן שהתכוון לנעול ולא התכוון לצבי. והדמיון לפיקוח נפש אינו מוחלט, משום שבפיקוח נפש מותר אפילו אם הוא מתכוון ממש למלאכה אחרת, על מנת שלא ימנע מלהציל נפשות. (באופן דומה לדברי הר"ן הקשה גם הרמב"ן על הגמרא שם).

בפסקי ריא"ז (שם ג) כתב שניתן ללמוד מהרשב"א שלמרות שאסור פסיק רישיה בשבת  - כלומר לעשות מעשה בכוונה להיתר באופן שברור שייעשה גם איסור, הדבר אסור, זה נכון רק כאשר באותו מעשה שהוא עושה את ה"פסיק רישיה" "אינו עושה דבר היתר עמו", "אבל אם באותו הפסיק רישיה שעושה, עושה גם כן דבר היתר עמו, ויתכון גם לדבר היתר, אז אפילו עביד פסיק רישיה ומכוון גם לו, שרי" מדבריו עולה שהוא פסק כדברי הרשב"א ולא כדברי הר"ן והרמב"ן. 

המשנה ברורה (שטז, כה ושער הציון לג) כתב שאולי גם הרשב"א לא התיר לנעול את ביתו, אלא כשעיקר כוונתו על מנת לנעול את הבית, ולא על מנת לצוד את הצבי. ובכל מקרה אין הלכה כדברי הרשב"א. בשו"ת במראה הבזק (ד, מ) הביאו את דברי הרב וואזנר לגבי נורת רחוב שנדלקת אוטומטית, והביאו בשם הרב וואזנר שכתב שאין בזה איסור, משום שגם לפי דברי הר"ן שאסר הוא אסר במקרה שאדם מתכוון גם לצוד את הצבי, אבל במקרה שאדם לא מתכוון כלל למלאכת איסור, אלא רק הולך לפי תומו, אין לאסור אפילו לשיטת הר"ן. 

האבני נזר (או"ח קצד) כתב שניתן לתרץ את הרשב"א מקושית הר"ן שלדעת הרשב"א כיון שהצבי אינו נחשב ביחס לבית, לכן איסור הצידה אינו נובע ישירות ממעשה הסגירה, ולכן אין איסור לסגור את הבית כשהצבי בתוכו. הרב זלמן נחמיה גולדברג (תחומין כה, עמ' 441 והלאה) כתב שניתן להבין מדברי האבני נזר שניתן להתיר את ההליכה במקום שיש בו מצלמה, משום שהאיסור אינו קשור למעשה שאדם עושה שהוא ההליכה באותו המקום. בסופו של דבר לאחר דין ודברים בין הגרז"נ לבין הרב ישראל רוזן, הגרז"נ מתיר מסיבות אחרות - משום שאין במלאכה זו כתיבה מהתורה, ומשום שמבחינה חשמלית מדובר רק בשינוי מתח וזרם ולא יצירתו, ומטעמים נוספים. 

הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ט, לה) כתב שלכאורה קשה על הפוסקים כרשב"א, מדברי ספר התרומה שהובא בטור (שטז) וכתב שאסור לסגור קופסה שיש בתוכה זבובים משום שיש בזה איסור צידה, ולכאורה ברור שהאדם לא מכוון לצוד את הזבובים, וכמו כן איסור הצידה הוא איסור דרבנן, ואם כן מדוע יש לאסור זאת? הוא מסביר שכיון שהשו"ע לא פסק את דין התרומה להלכה, וזאת משום שהתוספות (שבת קג ע"א) חולק עליו וסובר שפסיק רישיה שלא ניחא לו מותר באיסור דרבנן, ראשונים נוספים כתבו כדברי התוספות, לכן אין להחמיר כדברי התרומה. בדבריו הוא הביא ראיות נוספות שיש לסמוך על דברי הרשב"א שהובאו לעיל. 

לעומתם בספר אורחות שבת (א, טו, הערה נה) כתב שיש לאסור מעבר במקום שיש בו מצלמה במעגל סגור, משום שיש בזה משום כתיבה דרבנן, אך הביא כמה פוסקים שמקילים גם בכך, משום שאין זו כתיבה גם מדרבנן. 

סיכום: הרשב"א הביא ירושלמי שכתב שיש לפרש בסוגייתנו שאדם הנועל את ביתו אינו עובר על איסור צד גם אם יש צבי בבית, אלא אם כן הוא יתכוון אך ורק לצוד את הצבי, לעומתו הר"ן חלק עליו, מדברי הרשב"א ניתן ללמוד כי מותר לעבור במקום שיש בו מצלמות שמצלמות, במידה ולא מכוונים למלאכה זו, היו שכתבו שאף לפי דברי הר"ן כך הדין, לעומתם היו שהחמירו בעניין זה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר