שנת תש"ף | שבת פרשת דברים

הלכה פסוקה: נזק שנגרם למכשירי חשמל כתוצאה מתיקון לקוי

תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

ארץ חמדה גזית פתח תקוה / סיון תש"פ / תיק מס' 79051

 דיינים:

הרב ציון כהן, הרב דניאל לונצר, הרב רועי משיח

המקרה בקצרה:

התובעים הם רוכשי דירות, והנתבעת היא חברת בנייה. הנתבעת שלחה חשמלאי לבצע תיקונים בבתיהם של התובעים כחלק מהאחריות שלה. בסמוך לתיקון התקלקלו מכשירי חשמל בבתיהם של התובעים. בית הדין קבע בפסק דין קודם כי סביר שהנזק נגרם בעקבות תיקוני החשמל, ולכן חלה אחריות על הנתבעת. בית הדין ביקש מהנתבעים להוכיח את שיעור הנזק שנגרם להם.

פסק הדין:

על הנתבעת לשלם לתובעים 1,600 ₪ עלות תיקון המכשירים.

נימוקים בקצרה:

1. חיוב מטעם מזיק

למרות שבפועל מכשירי החשמל ניזוקו כתוצאה מהפעלת המכשירים על ידי התובעים לאחר התיקון הלקוי, עדיין האחריות לנזק היא על הנתבעת. הנתבעת שלחה חשמלאי לתקן ליקויים בדירות, והתברר שהחשמלאי גרם נזק למערכת החשמל, שהזיק למכשירי החשמל של התובעים.  כאשר מדובר על בעל מקצוע שקיבל שכר על עבודתו  וגרם לנזק עקיף הוא חייב מדין גרמי (שו"ע חו"מ שו, ו). זאת משום שהתובעים הניחו שהחשמלאי תיקן כראוי את התקלה, ועל סמך זה הדליקו את מכשירי החשמל בביתם ("הסתמכות").

2. קבלת אחריות לנזק

בנוסף יש לחייב את הנתבעת בנזקים למכשירי החשמל של התובעים משום שהחוזה חייב אותם לתקן את מערכת החשמל, ומסתבר שבכלל זה גם אחריות לנזקים שייגרמו עקב תיקון לקוי. ראיה לכך שניתן לחייב בנזקים על פי ההסכם לפי אומדן דעת הצדדים, מצאנו בדברי הרמב"ם (מכירה יט, ה-ו) שכתב שגם כאשר מוכר התחייב לפצות את הקונה על כל נזק אין כוונתו למקרים נדירים, וכן נפסק בשולחן ערוך (חו"מ רכה, ג): "אבל אם התנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע זה יהיה חייב לשלם, אפילו בא עובד כוכבים וגזלה מחמת המוכר, חייב לשלם... והוא הדין לכל תנאי ממון, שאומדים דעת המתנה ואין כוללין באותו תנאי אלא דברים הידועים שבגללן היה התנאי והם שהיו בדעת המתנה בעת שהתנה".

3. האם יש לקבל את אומדן הנזק שהגישו התובעים?

התובעים התייעצו עם מומחה שקבע שלא ניתן לתקן את מכשירי החשמל, ולכן התובעים ביקשו לקבל פיצוי בשיעור שווי מכשירי החשמל שניזוקו. בית הדין ביקש וקיבל את הסכמת הצדדים להתייעץ עם מספר אנשי מקצוע העוסקים בתיקון מכשירי חשמל. לפי הבנתם, מסתבר שהשינויים במתח שרפו את הכרטיס החכם, ולכן היתה אפשרות לתקן את המכשירים. בניגוד לכך, התברר לבית הדין כי המומחה שהוזמן על ידי התובעים לא עשה מאמץ לתקן את מכשירי החשמל.

4. כיצד יש לאמוד את שיעור הנזק לפי ההלכה?

שתי גישות נאמרו בשאלה כיצד יש לשום נזק. דעת הרב שיינפלד (חוק לישראל נזיקין עמ' 194-196) שלפי ההלכה שומת הנזק היא הפער בין שווי החפץ לפני הנזק ולאחר הנזק. לעומתו הרב בלס (תחומין יג, עמ' 389) טוען שעל המזיק לשלם את עלות השבת המצב לקדמותו. במקרה של נזק לחפץ משומש יש פער גדול בין הגישות, זאת, כיוון שמחיר השוק של חפץ משומש נמוך מאד ואילו עלות התיקון שלו גבוהה. למעשה בית הדין החליט לאמץ את הגישה השנייה.

במקרה זה קבע בית הדין שניתן היה לתקן את המכשירים ולכן בית הדין חייב את הנתבעת מחמת הספק בעלות המינימלית של תיקון המכשירים בסך 1600 ₪ לשני המכשירים. 

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר