|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת ויראשו"ת במראה הבזק(מתוך חלק ד' )
פראג, צ'כיה , Czech Republic
אייר, ה'תשנ"ו
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
שאלה
לא ידוע לנו כאן בפראג כיצד נהגו לעניין כניסת ויציאת השבת, האם עלינו להמשיך ולנסות לברר את המנהג הקדום כדי להמשיך בו או לא? אם לא, כיצד עלינו לנהג בעניין תוספת שבת בכניסתה וביציאתה. כמו כן מצאנו הבדלים של דקה או שתים בין הלוח ששלחתם אלי לבין מה שפרסמה החברה האסטרונומית של פראג (שרוב חבריה אינם יהודים) מדוע יש הבדלים בין הלוחות והאם ניתן לסמוך על לוחות זמנים שחוברו ע"י גויים?
תשובה
בירור מנהגו המדויק של מקום יכול להיעשות רק ע"י בירור עם תושביו המקוריים. מכיוון שהקהילה היהודית בפראג חרבה בזמן השואה, ר"ל, אין הקהילה החדשה מחויבת בדווקא למנהגי הקהילה הקודמת (1).
חישוב זמנן של הזריחה והשקיעה תלוי במקומה המדויק של השמש בשמים בתנאים הטופוגרפיים המדויקים של המקום, באחוזי הלחות באטמוספירה (המשפיעים על שבירת קרני השמש), בזמן הזריחה וכן במקומו המדויק של הצופה.
נוסחאות החישוב המכילות את כל המשתנים הנ"ל הן מסובכות מאוד, והעובדה ששני מקורות שונים (צילמנו את הלוח ששלחנו לך מתוך הספר "זמנים כהלכה לבית ולנוסע" מאת פרופ' יהודה לוי, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשנ"ב, עמ' 255-254) חישבו והגיעו ללוחות שווים שאין בהם סטייה יותר מדקה או שתיים, נחשבת להישג מדעי (2), ולכן אם ישנה נפקא מינה חשובה לדיוק הנ"ל, יש להתנהג לחומרא או לקולא, לפי העניין הנדון.
באשר לשאלתך, אם ניתן לסמוך לעניין הלכה על חישוב שערכוהו גויים, כתב רמב"ם בהל' קידוש החודש (3) במפורש שאכן ניתן לעשות כן, שזהו בכלל "קבל האמת ממי שאמרה", ואף במקום שלא התאמת אצלו החשבון, יש לסמוך בכהאי גוונא על אומן גוי שלא מרע אומנותיה (4).
מנהג האשכנזים פה בעיה"ק ירושלים הוא להוסיף בכניסת שבת כ- 40 דקות לערך לפני השקיעה, בעוד שברוב הקהילות בארץ הקודש נוהגים להוסיף כ- 22 דקות לפני השקיעה וכן נוהגים חלק מן הספרדים בירושלים (5). על כן נכון יהיה להנהיג גם אצלכם כניסת שבת 22 דקות לפני השקיעה,
ולהוסיף בצאת השבת דקות ספורות (6) (אחר צאת-הכוכבים), אלא שנוהגים לחשב את זמן צאת-הכוכבים במוצאי-שבת (7) בדרך שונה מאשר לעניינים אחרים.
______________________________________________________
1. עיין בהקדמת הספר "שבת הארץ" לראי"ה קוק.
2. על-פי בקי בנושא שיטת חישוב הזריחה והשקיעה.
3. עיי"ש פי"ז הכ"ד.
4. עיין שו"ע אורח חיים (סי' שכח, י) בהגהת רמ"א משם משמע, שבעניין חילול שבת סמכינן על אומן גוי, וכל שכן כאן דהוי מסיח לפי תומו, ועיין עוד שו"ע יורה דעה (סי' צח ס"א) ונושאי כליו שם.
5. פסקי הגר"ע יוסף.
6. עיין שו"ע אורח חיים (סי' רצג ס"ב) ושם ב"משנה ברורה" (ס"ק ה).
7. דע שצאת-הכוכבים לעניין שבת אינו כצאת-הכוכבים לעניין יום יום, שכן בגמ' שבת (דף לה ע" ) משמע, שלעניין תרומה יש להחמיר כרבי יוסי, הסובר שבין-השמשות הוא כ"הרף עין", והוא אחר זמנו של רבי יהודה, ונחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה, אי הוי סמוך לבין השמשות דרבי יהודה או במעט מאוחר או לאחר זמן. בארץ-ישראל נוהגים לעניין שבת כשיטת הרי"מ טיקוצ'ינסקי שצאת-הכוכבים אליבא דרבי יוסי הוא בממוצע 36 דקות אחר השקיעה (בזמן שהשמש נמצאת בזווית 8.5 מעלות מתחת לאופק) ואף-על-פי שהרי"מ טיקוצ'ינסקי פסק כך לכל עניין דאורייתא, נוהגים ברוב הקהילות לעניין קריאת-שמע שצאת-הכוכבים הוא ג' רבעי מיל וכלשהו של כהרף עין אחר שקיעת-החמה, אבל לעניין שבת מחמירים, כדעתו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
