|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת חיי שרההתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)חטא כדי להציל חברו מחטא – סיכום ההכרעה למעשהלהלכה טוען מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כי ישנם שלשה מצבים: א. אונס גמור; ב. פשיעה גמורה; ג. פשיעה המסתעפת מאונס.
במקרה ב. לכולי עלמא אין אומרים לאדם חטא בכדי שיזכה חברך.
במקרה א. נחלקו התוס' והרשב"א והשו"ע פסק לחומרא כרשב"א שאין אומרים.
במקרה ג. אם מדובר באיסור חמור שניתן להגדירו כפיקוח נפש רוחני פסק השו"ע לחומרא בדיני ספק נפש שהוא קולא בדיני אומרים לאדם חטא בכדי שיזכה חברך, לכן פסק כתוס'.
לכן מסכם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל את הדברים בדרך זו:
"א. בהצלת יחיד שעבר בפשיעה מוחלטת לא נעבר אפילו באיסור קל בכדי להצילו מאיסור חמור לכולי עלמא.
ב. בהצלת רבים מן העבירה שייך תקנת השבים מגדר עת לעשות וכו', ע"כ גם בפשיעה מוחלטת מותר לעבור באיסורא זוטא כדי להצילם מאיסורא רבה.
ג. אם יש לימוד זכות על החוטא שעובר העבירה עקב תנאים שלוחצים עליו ומשדלים אותו לעבירה (כגון הא דאמתא שהיא משדלתם, וכגון הא דהמרת הדת שתחילתה באונס וסופה ברצון), גם במומר לחלל שבתות בפרהסיא ועבודה זרה ממש, נקטינן להלכה כדעת המג"א והגר"א, שמצווים ועומדים להצילו אפילו כשצריך לשם זה לעבור עבירה זוטא. ובנדון דהמרה, גם חילול שבת דאורייתא יחשב עבירה זוטא, כיוון שעי"ז ישמור הניצול שבתות הרבה (מג"א), ולא יינתק מכלל ישראל בשמירת כל השבת כולה (הגר"א).
ד. לדעת הב"ח והט"ז רק בסכנת המרת דת (ונראה שהוא הדין כל כיוצא בזה דהיינו הינתקות מוחלטת משמירת מצוות) שהרי זה בגדר פקוח נפש ועדיף מיניה, וע"כ במקום שיש לימוד זכות על על חוטא, כנ"ל באות (ג), מותר לעבור באיסורא זוטא להצילו כנ"ל. אולם בכדי להציל משאר איסורים נקטינן להלכה, שאין אומרים לאדם חטא בכדי שיזכה חברו (שם)."
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
