|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת וישב, חנוכהשו"ת במראה הבזקמתוך פרוייקט Ask the Rabbi
בשיתוף עם המרכז הישראלי, הסוכנות היהודית, המרכז לשירותים רוחניים לתפוצות.
ניו יורק, ארה"ב New York, USA
כסלו תשס"ג
נרות החנוכיה בקו ישר או באותו קו גובה – רצוי או הכרחי?
שאלה:
אנחנו קבוצת אומנים העוסקת ביודאיקה, מבולבלים בקשר להגדרת חנוכיה כשרה. האם יש דרישה הלכתית שהיא תהיה בקו ישר ושכל הנרות יהיו באותו הגובה?
תשובה:
הגמ' בשבת (דף כ"ג) אומרת שמותר להכניס שתי פתילות לתוך קערה אחת של שמן, ויוכלו שני אנשים להשתמש בהן כדי לצאת ידי חובה. ברם, אם מכניסים הרבה פתילות שמקיפות את כוס השמן, ולא מכסים אותן בכיסוי, אפילו אדם אחד לא יצא בהן ידי חובה מפני שהן נראות כמו מדורה ולא כנר. אבל אם כופה עליהן כלי הרי הוא מפריד כל פתילה מחברתה, ואז כן תעלינה "לכמה בני אדם" (וכן נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים סי' תרעא סעיפים ג ו-ד). לפי גמרא זו רואים שאין היות הפתילות בעיגול בעיה עקרונית אלא שהדרישה היא רק שלא ייראה כמו מדורה.
איך מבטיחים ששלהבות החנוכיה לא תיראינה כמו מדורה? להרבה ראשונים מספיק שיהיה ריווח של רוחב אצבע בין הפתילות. ברם, אחרים דורשים שכל פתילה תהיה בתוך נר (כוסית) כשלעצמה (עיין בבית יוסף, אורח חיים סי' תרעא). הרמ"א (סי' תרעא סעיף ד) מחמיר עוד יותר וכותב שאפילו אם כל פתילה נמצאת בתוך נר אחר, עדיין "יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעגול דהוי כמדורה". המגן אברהם שם (בס"ק ג) מעיר (על פי המהרי"ל, כמובא בדרכי משה) דיש בעיה גם כש"אחד נכנס ואחד יוצא". כנראה, זהו מקור המנהג המקובל שכל הנרות יהיו דוקא בשורה ישרה.
אמנם,הרמ"א עצמו שם ממשיך ש"מותר להדליק בפמוטות – מאחר שכל נר מובדל הרבה מחברו" (היינו, גם כאשר הנרות הם בעיגול, כמפורש בתרומת הדשן סי' קה). לפי זה, לכאורה קל וחומר שיש להתיר בכהאי גוונא כשאין הנרות בעיגול אלא רק במצב של אחד יוצא ואחד נכנס. היינו, שאם כל פתילה מוקפת בכוסית עצמאית, ויש מספיק מרחק בין כל כוסית כך שאינו דומה כלל למדורה (עיין במשנה ברורה ס"ק יח, שמביא מהאליהו רבה שמספיק לזה מרחק של רוחב אצבע), נראה שאין שום בעיה הלכתית.
בעניין מה שמקובל שכל הנרות צריכים להיות באותו גובה; מקור לזה נמצא בחיי אדם (סי' קנד סעיף י). הוא מזכיר דרישת גובה שוה בדרך אגב, באמצע דיונו על דרישת קו ישר, ואין זה ברור אם זה שייך ל"פסול" של "מדורה" או לסיבה אחרת. יש כמה פוסקים מאוחרים שסותמים כדברי החיי אדם (כף החיים, קיצור שולחן ערוך; יש להעיר שהמשנה ברורה אינו מזכירו).
אם אדם פרטי היה מתייעץ עמנו אם עדיף שישתמש בחנוכיה סטנדרטית או באחת חדשנית יותר, היינו מייעצים לו שיעשה כמקובל ולא "יפגין לעולם" עד כמה אמיץ הוא, מבחינה הלכתית (יש מקומות אחרים מומלצים להפגין זאת. אבל יש להעיר שרוב אלה שקונים חנוכיה אומנותית קונים אותה בתור תכשיט לבית ולא כדי להשתמש בה לצורך מצות הדלקת נרות חנוכה. ואמנם ודאי שאומן ירא שמים לא ירצה להכשיל אפילו מיעוט הקונים – שכן ישתמשו בחנוכיה שלו עבור קיום המצוה – על ידי זה שימכור להם חנוכיה פסולה. אבל כאשר מדובר בחנוכיה שהיא באמת כשרה לפי ההלכה, נראה שאין אחריות על האומן לדאוג לכך שכל אחד מקוניו יתנהג בצורה שמרנית, אלא אפשר לייצר ולמכור חנוכיה אומנותית כל עוד שאינה מוגדרת מבחינה הלכתית כמדורה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
