שנת תשפ"א | שבת פרשת שופטים

חמדת הדף היומי: החיוב לקנות לילד טלית או טלית קטן - סוכה דף מב

בגמרא (דף מב) נקבעו זמנים שבהם האב חייב לחנך את בנו למצוות, בין היתר נאמר כי מזמן שהילד יודע להתעטף בציצית הוא חייב בציצית. הראשונים עומדים על ההבדלים שבלשון הגמרא: "להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין". מדוע בתפילין נאמר שהיודע לשמור את התפילין, אביו קונה לו תפילין, ואילו לגבי ציצית כתוב שהיודע להתעטף בציצית חייב בציצית?

המאירי (ד"ה קטן) מסביר שלא שייך לומר שהבן חייב בציצית, שהרי חובת הציצית אינה חובה מוחלטת כמו תפילין, משום ש"אין החיוב אלא בשיש לו בגד בן ארבע כנפים, ואף הגדול אינו צריך לחזר אחריו", לכן לפי הבנתו המצווה היא לחנך את הקטן להטיל ציצית בבגדו כאשר יש לו בגד ארבע כנפות. לעומתו התוספות (ערכין ב ע"ב ד"ה אביו לוקח) ור' יהונתן מלוניל (בפירושו לרי"ף הל' ציצית דף יד ע"א) תירצו שלא שייך לומר שהאבא יקח טלית עבור הבן, משום שבדרך כלל יש לילד בגד שעשוי מארבע כנפות, ומהזמן שהבן יודע להתעטף בציצית האבא חייב להטיל לו ארבע ציציות בכנפות בגדו. התוספות שם תירצו תירוץ נוסף שהסיבה ששינו בלשון וכתבו שהאבא קונה תפילין, היא משום ש"תפילין דמיהם יקרים".

בניגוד לדברים אלו, כתב המגן אברהם (יז, ג) שיש לדייק מדברי השו"ע שמצווה על האבא לקנות לבנו בגד ארבע כנפות. השפת אמת (בסוגייתנו) מדייק כדברי המגן אברהם מתירוצו הראשון של התוספות בערכין שהוזכר לעיל, מכך שכתב שמן הסתם יש לילד בגד, משמע שאם אין לבן בגד העשוי כארבע כנפות האבא מחויב לקנות לבן בגד כזה. כך גם ניתן לדייק מתירוצו השני, שכתב שתפילין דמיהם יקרים, ומשמע שהוא גם חייב לקנות לו ציצית, אלא שהציצית זולה יותר, לכן רק כתבו שהוא חייב ולא כתבו שצריך לקנות לו.

לפי דבריו מסביר השפת אמת גם את שיטת העיטור (הל' תפילין) שסבר שמה שכתוב בגמרא שכוונת הגמרא שקטן אין חייב אביו לקנות לו ציצית עד שהוא יודע להתעטף, היא שעד גיל בר מצווה אין חיוב לקנות לילד ציצית, לפי דבריו מסביר השפת אמת שכוונת הגמרא שרק בגיל בר מצווה האבא חייב לקנות לבן בגד שיש בו ארבע כנפות על מנת שיתחייב במצווה, ולפני כן הוא לא מצווה על כך. (הבית יוסף סי' לז הביא את דבריו והתקשה בהם, וגם רעק"א תירץ את דבריו) אולם גם לפני גיל זה במקרה שיש לילד בגד ארבע כנפות הוא חייב להטיל בו ציצית.

הבן איש חי (לך לך, יד) כתב שיש אומרים שהקטן שחייבים לקנות לו ציצית הוא מגיל תשע, ויש אומרים שמגיל שש או שבע. אמנם, השיורי כנסת הגדולה (שם, ב) הביא מדרשות מהרי"ל שרק מהחתונה לובשים טלית, והסמיכו את זה על הפסוק של ציצית שסמוך לפסוק של חתונה, וכתב בשיורי כנסת הגדולה שהדבר תמוה שעד לחתונה לא יטיל ציצית אפילו בטלית קטן. אמנם, כתב היעב"ץ (מור וקציעה יז) שוודאי שמנהג האשכנזים היה שלא ללבוש טלית גדול, אבל המנהג הוא ללבוש טלית קטן, ולכן אין שאלה, משום שיוצאים ידי חובה בטלית קטן. הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ג, א) כתב שמנהג הספרדים לחנך קטנים ללבוש טלית גדול ומנהג זה נובע מדברי השו"ע שיש ללבוש טלית גדול בתפילה (או"ח כד, א). ומכל מקום כתב שעדיף שגם בחורים אשכנזים ילבשו טלית בזמן התפילה וזאת משום שבדרך כלל לטלית קטן שהם לובשים אין שיעור, ולכן יש להלביש טלית גדול גם לבחורים אשכנזים, וכדאי גם להלביש לפני בר המצווה.

סיכום: בגמרא נאמר שיש מצווה לחנך קטן למצוות ציצית, מזמן שהקטן יודע להתעטף בציצית. נחלקו הראשונים מהו היקף החיוב, האם האבא חייב לקנות לבן ציצית, או שרק חייב להטיל ציציות כאשר יש לבן בגד ארבע כנפות. בפועל כתב המגן אברהם שיש חיוב לקנות ציצית, וכתבו האחרונים שהחיוב הוא מגיל שש. האחרונים דנו במנהג האשכנזים שלא ללכת עם טלית גדול לפני הנישואין, כיצד הוא מסתדר עם דברי הגמרא.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר