שנת תשפ"ב | שבת פרשת האזינו

פרשת השבוע: זה לא יכול להיות?! זה בהחלט קורה!!! (חלק ג')

"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְקֹוָק עָלַיִךְ זָרָח:... שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה:... מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם:... לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ" (ישעיהו ס' א –ט).

למקרא פסוקי הפטרת כי תבוא, הכריז האברבנאל: "וזה אי אפשר להאמינו לא בדרך הסברא" !!!

לכן, החלטנו לבדוק באספקלריה של דורנו, האם אכן כך הם הדברים. נמשיך מפסוק י.

(י)   וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ:

הראשונים פירשו פסוק זה כפשוטו, בימינו ניתן להבין אותו בדרך קצת אחרת. נתחיל דווקא בסיפא של הפסוק. הנביא מחבר שתי תקופות, הראשונה כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ, השניה וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ. בדורות האחרונים, לצערנו הרב, למדנו בדרך הקשה מה קורה כשהקב"ה זועם ומסתיר פניו.  זמן קצר ביותר אחרי השואה וחורבן יהדות אירופה (פחות משלש שנים), זכינו לאור גדול, והדין התהפך לרחמים. מדינת ישראל הצעירה הביסה את צבאות מדינות ערב וכנופיות הטרור, בהנהגת שותפם של הנאצים, ימ"ש, פייסל אל חוסייני וקמה בנסי נסים, נגד כל הסיכויים. שבעים שנה אחר כך אירע נס נוסף, בסייעתא דשמיא, הראש היהודי במימון אמריקאי פיתח חומות מתוחכמות – "כיפת ברזל" וחברותיה, השומרות על מדינת ישראל מפני התקפות טילים לסוגיהם - וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ.

(יא) וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים:

הראשונים ביארו את הפסוק כנבואה על כך ששערי חומות ירושלים יהיו תמיד פתוחים, כדי לקבל משלחות בינלאומיות שיגיעו אליה כנועים. בימינו הנבואה קיבלה משמעות רחבה יותר. מנהיגים פוליטיים וראשי החברות הכלכליות הגדולות ביותר בעולם (שמהרבה בחינות גם הם מלכים-שליטים בעלי כח עצום), עולים לרגל לירושלים - בירת ישראל, מכיוון שהם מעריכים את מדינת ישראל הן מבחינה מדינית כבת ברית חשובה, והן מבחינה כלכלית – מדעית. החדשנות הישראלית הפכה ל"תל תלפיות – תל שכל פיות פונים בו (אליו)" (ברכות דף ל ע"א).

(יב) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ:

הראשונים נחלקו בשאלה אם חָרֹב יֶחֱרָבוּ הוא מלשון חרב – כלי נשק, או מלשון חורבן וחורבות – הריסות. בשנים האחרונות ניתן לראות כיצד הנבואה מתקיימת משתי הבחינות. כל מדינות ערב, שניסו במשך שנים להרוס את מדינת ישראל, מכל בחינה אפשרית ולהשמידה בכוח הנשק, עומדות היום בשיממונן. חרב איש באחיו מכלה שם כל חלקה במלחמות אחים נוראיות וכלכלותיהן נהרסו כמעט עד היסוד. ערים רבות הפכו לעיי חרבות.  בחלק מהמדינות האזרחים סובלים מחרפת רעב. רק אלה שהשכילו לבטל את מצב המלחמה הרשמי עם מדינת ישראל שורדות, וגם הן בקשיים רבים.

(טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר:

הפסוק מתקיים כפשוטו.

אחרי כל הנאמר, נזכור כי דרך ארוכה עוד לפנינו. עדיין לא התקיימה הנבואה הבאה:

(יג) כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד:

(יד)...ְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְקֹוָק צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:

עדיין לא הגענו למצב של:

(יט) לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְקֹוָק לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ:

(כ)  לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְקֹוָק יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ:

(כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:

נשוב ונזכיר לעצמנו ששום דבר לא מובטח, אם אנו רוצים בהמשך התגשמות הנבואות, מוטלת עלינו האחריות להקים מדינה שתהיה מבוססת על הצדקה והמשפט. להתאחד, לסלוח אחד לשני ולהגביר אהבה ורעות בינינו. הקב"ה אוהב יהודים מאוחדים. אח"כ יתאחד כל העולם לעבוד את הקב"ה, כמו שאנו מתפללים בראש השנה וביום הכיפורים ואחריהם בחג הסוכות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר