שנת תשפ"ב | שבת פרשת עקב

פרשת השבוע: מה עושים עם ההצלחות הגדולות? עוד על דבקות ועל חומרנות?

הכניסה לארץ ישראל מזמנת לעם ישראל יתרונות וגם ניסיונות למכביר. משה רבנו מזהיר ומציע תרופה לאתגרים.

בדברינו לפרשת ואתחנן תשפ"ב, עמדנו על ההדגשה כי הבחירה בחיים משמעותה ויתור על הרדיפה החומרית. הדבקות בקב"ה היא המבטיחה חיים ולכן אנו מכריזים: "אנו מאמינים משמע שאנו חיים"!

בלשון התורה: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיקֹוָק אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד' ד). זו המטרה.

חטא העגל והסגידה לעגל הזהב מבטאים השקפת עולם הפוכה. יתכן וזו הסיבה שמקומם של הלוחות החדשים הוא בארון עץ (שם י' א-ד) ולא בארון שתוכו זהב וציפויו זהב, כמופיע בפרשת תרומה (שמות כ"ה י-כב).

(לא נכנס במסגרת זו לשאלה כמה ארונות היו. עיינו בחמדת ימים לפרשת עקב תשס"ו).

במדבר, התלות בגשמיות הייתה מוגבלת. עם הכניסה לארץ ההצלחה החומרית מציבה אתגר רוחני. בזמן הנדודים במדבר המסר היה ברור:

"וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְקֹוָק יִחְיֶה הָאָדָם" (שם, ח' ג).

לעומת המסר בארץ ישראל - הארץ המובטחת:

"כִּי יְקֹוָק אֱלֹקיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר:אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" (שם, שם ז – ט).

חייבים להדגיש:

א.  "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹקיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (שם, שם י). הכרת הטוב מבטיחה את הכיוון הרוחני.

ב.  "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: וְזָכַרְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹקיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (שם,שם יב – יח).

השפע עלול להביא לגבהות לב, שמפריעה לדבקות בקב"ה. לכן, חייבים להבין מהו מקור הטוב ומהי מטרתו? להבטיח כי טרדות החיים לא ישכיחו את העיקר ואת העיקרון.

ההצלחות הצבאיות המדהימות וההישגים בהתנחלות בארץ ישראל, למרות האויבים המרים שהיה צורך להתגבר עליהם, עלולים גם הם להביא לגאווה וגודל לבב. משה מזהיר:

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְקֹוָק אֱלֹקיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לָךְ"

וחוזר ומזהיר:

"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְקֹוָק אֱלֹקיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְקֹוָק לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ: לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם... וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְקֹוָק אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ..." (שם, ט' א – ו).

לאחר שלשת אלפים וחמש מאות שנים, זכינו לחזור לארץ ישראל, זכינו להקים מדינה עצמאית בעלת כלכלה משגשגת, מהחזקות בעולם. מדינה שמאפשרת לאזרחיה רמת חיים גבוהה ואיכות חיים ותוחלת חיים מהטובות ביותר. מדינה שסימלה הוא חדשנות מדעית, והובלה בבניית כלים מתקדמים שאין להם אח ורע בתחום הסייבר.

נחזור ונזכיר: הרוחניות היא העיקר, הדבקות בשכינה היא המטרה והיא התכלית, לא עשינו את החייל הזה כדי לשקוע בחומרנות ובגשמיות.

עוצמתה הצבאית של מדינת ישראל והישגיו של צה"ל מחייבים אותנו להודות לקב"ה. אל לנו להתבלבל ולחשוב שהגענו אל המטרה. עלינו לשאוף לכך שנהיה ראויים לכך בזכות צדקה, חסד ויושר בכל התחומים, הדרך עדיין ארוכה.
הבה נתפלל שנצליח במשימות החשובות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר