English | Francais

Search


שנת תשס"ג | שבת פרשת אחרי מות

שני השעירים דומים אבל שונים



בתחילת הפרשה מלמדת אותנו התורה כיצד יבואו אהרון וצאצאיו הכהנים הגדולים, בכל דור, ביום הכיפורים אל הקודש, כדי להשיג את המטרה "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא  ט"ז יז). אהרון נצטווה בסדרת פעולות הכוללת הקרבת קורבנות. קורבנם של בני ישראל שונה משאר כל הקרבנות שמצינו בתורה "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת

 וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְדֹוָד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:     וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַידֹוָד וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:   וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַידֹוָד וְעָשָׂהוּ חַטָּאת:     וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְדֹוָד לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (שם ה-י).

מה פשרו של קרבן מיוחד זה שחציו כלל אינו מוקרב אלא נשלח ביד איש עתי המדברה? שילוחו של השעיר הוא הסימן לכך שעוונותיהם של ישראל נתכפרו כמו שמצינו במשנה "סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלב ילבינו" (מסכת יומא פרק ו משנה ח). שמעתי ממו"ר הרה"ג ר' שלמה פישר שליט"א שהפתרון נמצא במדרש הבא "בזכותו שליעקב, דכ' לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים (שם /בראשית/ כז, ט). מהו טובים, ר' ברכיה בש' ר' חלבו טובים לך וטובים לבניך. טובים לך שעל ידיהן את מקבל סימן ברכות, טובים לבניך שעל ידיהן מתכפר להן ביום הכיפורים, הה"ד כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז, ל)" (ויקרא רבה פרשה כא ד"ה [יא] בפר בן). המדרש קושר בין שני גדיי העזים שהביא יעקב ליצחק כאשר בא לקבל את ברכותיו של עשיו לשני שעירי העזים בעבודת יום הכיפורים. יצחק ברך את יעקב בברכה שיעד לעשיו שלא מתוך בחירה ושיקול הדעת. יעקב הגיע למעמד "אנוס כפוף ובוכה ומתפלל שלא יבוש" במצוותה של אמו שציוותה זאת עליו ברוח הקודש, ועל כן מסיים המדרש "ורוח הקודש אומר, לא עתה יבוש יעקב וגו' (ישעיה כט כב)" (שכל טוב בראשית פרק כז ד"ה וילך). כאן נקבע הכלל שצאצאיו של עשיו יערערו עליו כמעט לאורך כל ההיסטוריה, יעקב הוא זה שנבחר ועשיו הוא זה שנדחה. כדברי הנביא "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְדֹוָד וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְדֹוָד וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב " (מלאכי א' ב), וכהסברו של הרד"ק (שם) בשם המדרש "פי' ואם תאמרו במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב אחים היו בני יצחק אוהבי ובחרתי ביעקב ובזרעו אחריו אף על פי שהם מכעיסים אותי ונתתי לזרע יעקב הארץ אשר נשבעתי לאברהם וליצחק". ישנם שני מישורים בהם נבחן עם ישראל. האחד הוא מישור ה"בחירה" בחירתו החופשית של עם ישראל. כאן הדברים נמדדים על פי המעשים הטובים ומידת הבחירה בטוב. השכר הטוב ניתן ביחס ישר להליכה בדרך הטוב, כך נמדד האדם לאורך כל השנה כולה. חסד עשה עמנו הקב"ה ונתן לנו גם את יום הכיפורים ש"עיצומו של יום מכפר". ביום הזה מתברר שיש מישור נוסף, מישור הבחירה האלוקית המוחלטת. במישור הזה נקבע מראש "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס' כא)  ו"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (משנה מסכת סנהדרין פרק י משנה א). זה הבירור שנעשה מדי שנה בשנה ביום הכיפורים, בהטלת הגורל בין שני השעירים שבמבט חיצוני נראים שוים לכל דבר. זה גם פשר ההכרזה של רבי עקיבא החותמת את מסכת יומא "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר (ירמיה י"ד) מקוה ישראל מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".

 

הבה נתפלל שתי תפילות האחת "והשב את העבודה לדביר ביתך" והשניה ששני המישורים יתלכדו ויהיו לאחד, ממילא גם המחלוקת בין האחים תתבטל.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.